האם המצוות ישתנו לאחר ביאת המשיח?

א. בערך כך. אולם יש מחלוקות בין הראשונים אם תחיית המתים תהיה בראשית ימות המשיח או בסופם לקראת המעבר לעולם הבא. דעת הריטב"א כי תהיה תחיית המתים לצדיקים מהשורה הראשונה כמו האבות ומשה ואהרן וכו`, מיד בתחילת ימות המשיח, ועמהם יחיו גם כל אלו שהיו מצפים לישועה באמת. אולם התחיה העיקרית תהיה רק אחר כך לקראת המעבר לעולם הבא.

ב. רבי סעדיה גאון בספרו האמונות, חקר את כל החקירות האפשרויות על זמן שאחרי התחייה, ולענין ששאלת אם יאכלו וישתו אז, הוא עונה כך: "והשישית, אם יאכלו וישתו וישאו נשים, ואומר: "כן", וכמו שבן הצרפית אשר החייהו הבורא ע"י אליהו ובן השונמית ע"י אלישע אכלו ושתו, ויתכן שנשאו נשים", עד כאן לשונו. העיר על דבריו הגאון המבי"ט בספרו בית אלוקים (שער היסודות - פרק נ"ט): "אין כל כך ראיה מאלו שחיו תוך כ"ד שעות לפרידת נפשם ושבו וחיו ע"י אדם אל מה שהיו קודם, כי לא התעדנו ולא נתעלו נפשותיהם במעט שעות לשיוכלו לעמוד בלא אכילה ושתיה בשובן אל גופותיהם, אבל בזמן התחייה ע"י האל יתברך היה אפשר כי בעילוי הנפשות שהתעלו בגן עדן ובעולם העליון,

יספיק להם להעמיד את גופם ולקיימו בלי אכילה ושתייה, כי גם הגוף אשר יקרב עצם אל עצמו במאמר האל ית` ויקרם עליהם בשר ויעלה גידים יהיה מוכן להתקיים בנפש הנאצלת עליהם, ועם כל זה נאמר שהם יכולים לאכול ולשתות כרצונם ולא תדירית, אלא מהם משלש ימים לשלש ימים, מהם משבוע לשבוע, ומהם מארבעים יום לארבעים יום כמשה רבינו שעמד מ` יום בלא אכילה ושתייה, כל אחד כפי המדריגה שהשיג בזה העולם בזיכוך גופו לעבודת האל ית` במצות עשה ובמצות לא תעשה,

כפי ערך זה יהיה גוף כל אחד מהם יותר זך מחבירו, ויהיה ניזון לעצמו במעלת נפשו וגופו כמו שנזכר כמה ימים לפי זכות כל אחד, ואולי כי גם המזונות גם כי יהיו מצמחים ותבואת הארץ יהיו באותו הזמן זכים ונקיים מכל סיג ולא יהיה בהם שום רוע מזג להחליא את האדם או להעבות מזגו, אלא יהיו מאכלים דקים דומים וקרובים למזג המן וזנים ומקיימים את גוף האדם בסעודה אחת לכמה ימים, כי גם כי המן היה צריך לאכול ממנו פעמיים בכל יום, היה זה רק ליוצאי מצרים אשר זכרו את הדגה שהיו אוכלים במצרים חנם, אבל לקמים בתחייה כפי מה שביארנו גם כי לא יהיה המזון זן כמו המן ממש אלא קרוב לו יספיק מעט ממנו לכמה ימים כמו שנזכר".

"וגם כי בהתבטל אז יצר הרע בערך שיש מן האבן לבשר, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן וגו` ונתתי לכם לב בשר, לא יהיה לו מעורר על דברים הגשמים אשר מהם היא האכילה והשתיה, כמו שכתוב על יצר הרע (תהלים ע"ת) רוח הולך ולא ישוב, וכן (שם ק"ג) כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו, כי כן דרשוהו חז"ל על יצר הרע כי הוא הבל ורעות רוח, ויתבטל באופן שלא יהיה לו לאדם אז בתחייה שום מסטין ומעורר אותו על הדברים הגשמיים אשר מכללם היא האכילה והשתייה הנהוגה בכל יום, ולא תצטרך אלא לפרקים להחזיק קיום וחיבור הנפש הזכה עם הגוף הזך כמו שנזכר".

עד כאן לשון המבי"ט. ומתבאר שדעת רבי סעדיה שיאכלו וישתו כרגיל, ודעת המבי"ט שיצטרכו לאכול אחת לכמה ימים, כל אחד כפי מה שזיכך את עצמו בעולם הזה, וכמו כן שהמאכל באותו הזמן יהיה קרוב מאוד לרוחניות, וכמו המן שאכלו בני ישראל במדבר.

ולענין השינה וההולדה, כתב המבי"ט: "ובענין השינה וההולדה, אומר, כי השינה לא תתבטל, אם מצד המאכל כי גם שיהיה זך ונקי לא ימלט מהעלות איזה עשן במוח להוליד קצת שינה, ואם מצד מנוחת הגוף בכלל ובפרט האיברים המיוחדים למלאכה והחושים צריכים מנוחה, כי כמו שילאה האדם להיותו עומד על עומדו זמן רב או מהלך או יושב או עושה מלאכה והוא משתנה מזה לזה, כן ילאה מהיותו משתמש בחושיו תמיד בראיה בשמע בהרחה, ויצטרך להיות ישן כדי שינוחו החושים ויחזרו אח"כ לאיתנם, וגם בשינה ההיא באותם הימים יוכנו כולם מילדותם להשיג מדריגת הנבואה אשר תחילתה היא בחלום, וכמו שכתוב (יואל ד`) והיה ביום ההוא וגו` בניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראון, ויהיה זה מצד כי החלומות יהיו צודקים אז יותר בהיות השינה ההיא נמשכת מצד המאכל הדק והזך, וכן ההולדה תהיה במחשבה טהורה וזכה מזרע זך ונקי משום סיג מצד המאכל הזך לשיהיו הנולדים מוכנים למעלות המידות והשכליות".

והדברים ברורים בס"ד. ג. ובענין לימוד וקיום התורה ומצוותיה אם יהיה בזה שינוי בזמן התחייה, כתב המבי"ט בכמה אופנים ואחד מההשערות ביאר כך: "האופן הא`, הוא כי הנולד בזה העולם הוא כעיר פרא אדם יולד, כי הנשמה שחצובה מתחת כסא הכבוד כשניתנה בגוף הנולד פרח ממנה כל מה שהיתה יודעת ומשגת שם, כמו שיוצא מן האור אל תוך החושך שאינו רואה כלל, וגם אין הנשמה זוכרת מה שראה באורה אשר באת ממנה להיות האורה ההיא רוחנית ולא גשמית, ובהיות הנשמה תוך הגוף הגשמי אינה יכולה לצייר ולזכור האורה שראתה והשיגה בהיותה שם, ואינו כדמיון האדם שהיה באור ונכנס בתוך החושך שזוכר ומצייר האור שראה

והדברים שראה מתוך האור, כי היה אור מושג בהיותו הוא איש בעל גשם וגם עתה הוא בעל גשם, והנשמה בעוה"ז כמו שנזכר אינה יכולה לזכור האור ולא הדברים שראתה או שהשיגה באור ההוא העליון הרוחני, בהיותה היא עתה שקועה תוך הגוף הגשמי למטה בעולם התחתון: אבל הנשמה שתחזור בזמן התחייה לגוף שנפרדה ממנו תזכור ותדע שהיתה כבר בגוף זה, וכל מה שעבר עליה בעוה"ז קודם שנתפרדה מן הגוף, כמו הישן שזוכר כשניעור כל מה שידע קודם והשינה היא אחת מס` במיתה, ובכלל זה יזכרו כל מה שלמדו בתורה בעולם הזה, כי גם שעבר עליהן כמה אלפים מן השנים לא תיפול בהן שכחה, כי אין שכחה לפני הנשמות שנחצבו מתחת כסא כבודו, והשכחה אינה מצויה אלא בחושים הגשמיים לא בנשמות, ואדרבה תזכורנה כל מה שילמדו בכל זמן היותן בגוף

אע"פ שנשכח מהם קצת, כי השכחה מצויה בחושים ובפרט בחושי הזקנים, ועם כל זה בשעת הפרדן מן הגוף תזכורנה כל מה שלמדו וכל מה שעבר עליהן בהיותן בגוף כמו שכתוב (תהלים ק"ד) תוסף רוחם יגועון, והתוספה בשעת הגויעה היא זכירה כל מה ששכחו בהיותן בגוף בהסתלקן מן הגוף

והחושים הגורמים השכחה: וכמו שזוכרות הנשמות בצאתם מן הגוף כל מה שעבר עליהן בהיותן בגופים, וזוכרות נשמות הצדיקים כי על מה שצדקו בעוה"ז היה להן שכר טוב בג"ע, ונשמות התועים כי על מה שהרשיעו בעוה"ז היה להם העונש בגיהנם, כן כשתשובנה אל גופן בזמן התחייה תזכורנה כל מה שעבר עליהן וכל מה שלמדו קודם היפרדם מן הגוף בעוה"ז, כי הוא יותר קרוב לנשמות ששבו אל הגופות לזכור מה שעבר עליהן בהיותן בגופות ההם, ממה שתזכורנה כשהן בעולם הנשמות מה שעבר עליהן בעוה"ז, ועכ"ז הן זוכרות כמו שנזכר, ואחר שזוכרות מה שלמדו בעוה"ז כמו שנזכר, כל אחד ישמע מחכם ויוסיף לקח השגה יתירה כל אחד כפי הכנת מה שידע קודם".

ולענין המצוות המעשיות, זה מחלוקת בין רבי ינא ורבי יוחנן בתלמוד (נדה סא) אם המצוות יתבטלו בעת התחיה, ומתוך כך נחלקו אם מותר לקבור מת בלבוש שיש בו כלאיים, כדי שבעת שיקום לתחיית המתים לא יהיה לו בעיה ללכת עם הלבוש שלו.

אולם כל התורה הקדושה יתפרש אז על מימד רוחני יותר, ונלמד אותה כפי מה שהיו לומדים אותה המלאכים לפני שניתנה התורה לבני ישראל, וכידוע שבאיסור חרישה בשור ובחמור יחד, ישנו מלבד הפירוש הפשוט גם תלי תלים של מסתורין הנלמדים גם כיום בישיבות הקדושות למקובלים, וכך הוא בכל אות ואות מהתורה הקדושה.

והרב המבי"ט מאריך גם לבאר איך יהיה המסחר ותהליכי היצור, והמעמד בין האנשים, וכן מה יתפללו ובדיוק כל הברכות, אך מכיון שלא שאלת על זה, וגם כבר נתארכה היריעה מאוד, אסתפק במה שנתבאר עד כאן.

ואם נזכה, נחיה ונראה.

מנשה ישראל