השואה ושאר זוועות העולם

שלום וברכה מיכל,

לגבי הקשיים שעובר עם ישראל, עלינו להתחזק בכך שאנו נמצאים באחרית הימים, לפני הגאולה. אלו חבלי לידה, שאחריהם תגיע אורה גדולה לעם ישראל ולעולם כולו. אך גם כעת ניתן לראות הרבה מאוד טוב ושפע אלוקי במציאות סביבנו.

בשונה ממה שהורגלנו לחשוב, רוב העולם הוא למעשה טוב.

הסבל נמצא רק מעט בחיינו; רוב זמנינו הוא באמת רגוע ונוח, ואיננו כואב או מצער. רק שמיעוט צערנו מורגש יותר מטובות ההנאה בחיינו, כי את ההנאות אנו נוטים לשכוח מתוך ההרגל. אנו זוכרים בעיקר את הרגעים הקשים, ומכאן נובעת האשליה שרוב חיי האדם הם סבל.

זו עובדה שרוב בני האדם בעולם אינם רעבים ללחם ולא סובלים ממחלות ופגעים רעים (רוב האנשים מתים בזקנותם על סיר הבשר, ולא ברעב! קיבלנו שפע חומרי אדיר בעולם, ואם בני אדם לא היו נוהגים בחמדנות, לא היה אפילו עני אחד). קיבלנו עולם מדהים, וניתנו לנו אינספור חומרים ואמצעים וכישורים המביאים לנו הנאות רבות מספור. 

הביטי כי ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן:

- גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. 

- הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. 

- בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. - בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. 

- המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך? 

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?

יש לזכור שהקב"ה יתברך לא משיג דבר מאיש. הוא הרי יוצר כל המציאות כולה, ולא ניתן להעניק לו דבר משל עצמנו, כי כל מה ששלנו - ניתן ממנו.

אין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם. 

אצל הקב"ה לא קיים מושג של רוע או אכזריות ח"ו, כי הרי כל מה שהקב"ה עושה - הוא עושה אך ורק למעננו ולטובתנו, גם כשמונע מאיתנו טובות (החטאים פוגמים בנשמתנו, ומונעים את ההנאה הגדולה מכל - שהיא קרבת ה' בגן עדן. בדומה לרופא מנתח, כך ה' מעביר לעתים את הנשמה ייסורים ונסיונות שונים שנועדו לתיקונה הרוחני, כדי שתזכה לאושר ושכר נצחיים בעולם הבא).

כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.

עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

  אנו בונים את עולמנו הרוחני מתוך התפילות ומתוך מלחמת האמונה, חיים עבור בורא עולם ומקדמים את נשמתנו ואת עם ישראל, מקרבים את הגאולה, ובונים את העולם הבא שלנו שהוא מקום האושר האמיתי לנצח נצחים.

עובדה שבעולם הזה אנו מזדקנים וחולים ומתים, וחיינו מלאים בקשיים ותהפוכות - גם מי שזוכים לילדים ולעושר. זו עובדה שלא נועדנו להיות כאן מאושרים לנצח, וכל שמחותינו הן זמניות ותלויות בנסיבות המתחלפות. אמרו חז"ל שהעולם הזה הוא כמסדרון שמוביל לאולם הגדול שהוא עולם הבא. המטרה האמיתית שלנו פה היא לקיים כמה שיותר מצוות, ולאסוף יהלומים לעולם הבא.

אנו מבקשים להיפטר מן הסבל - כי הוא מקשה עלינו לקיים את המצוות. אך צריך לקבל את הייסורים באהבה, ועם זאת לבקש מהקב"ה שיקל את הייסורים, ויאפשר לנו לעבוד אותו בנוחות. לרוב התפילה עצמה היא זו שמזככת את הנשמה - ובדרך זו מסירה את הצורך באותם ייסורים.

אך יש ייסורים שנקבעו לנשמה עוד לפני שהיא ירדה לעולם (כמו עיוורון מלידה למשל), ולדבר כזה אין רפואה, כי זהו חשבון מגלגולים קודמים עם אותה נשמה, ואין דרך אחרת לתקנה מלבד באותם ייסורים שנקבעו לה.

אמליץ לך לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית", ולקרוא חוברת קצרה שכתבתי באמונה. בהצלחה!

בברכה,

דניאל בלס