שאלה בנוגע לבשר וחלב

שלום וברכה,

 התורה כותבת שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו". מדוע דווקא שלוש פעמים? האם לא היה מספיק לכתוב רק פעם אחת את הפסוק הזה?

כמו כן, מדוע התורה אוסרת לבשל גדי בחלב אמו? והאם הגיוני לסבור שהתורה תאסור לערבב אותם בבישול, אך תתיר לאכול אותם מעורבבים יחד?

  מי שינסה להיצמד לפשט המילים יגיע מהר מאוד לאבסורדים, שהרי אין כל הגיון בכך שהתורה תאסור דווקא גדי בחלב אמו, ולא תאסור טלה בחלב אמו או עגל בחלב אמו. גם אין כל הגיון בכך שתאסור דווקא באמו, ולא בחלב אחר. בתורה נאמר רק "לא תבשל", אזי מי שחושב להבין לפי הפשט ייאלץ לומר שלמרות שאסור לבשל - מכל מקום היה מותר לאכול אותם יחדיו, ועוד אבסורדים כגון זה למי שחושב שאפשר להבין את התורה ללא מסורת שבעל פה. 

ראה התייחסות לשאלה זו בהרחבה בדו-שיח שפרסמתי באתר, על איסור בשר בחלב - "מי אמר שצריך לחכות שש שעות בין בשר לחלב?":

https://www.hidabroot.org/article/2213

 חשוב להבין שהתורה שבכתב הגיעה יחד עם תורה שבעל פה.

התורה שבעל פה מציגה ביאור לכל תרי"ג המצוות שמסר משה רבנו לבני ישראל במעמד הר-סיני. היא הועברה בעל פה מדור לדור על ידי החכמים לתלמידיהם והאבות לבניהם. ההוכחות לתורה שבעל פה מגיעות בשני מישורים עיקריים:

1. בעצם העובדה הפשוטה ביותר שהתורה לא מסרה אף פירוט למצוות המעשיות, אלא רק מזכירה את עצם קיומן (באף מקום בתורה לא הובהר מהי מזוזה, או מהי ציצית, או מהם תפילין, או מהי כתובה, או כיצד שוחטים, או כיצד עורכים ברית מילה, או כיצד מקדשים וכו' וכו'). מה שמוכיח כי ההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. על הוכחות לתורה שבעל פה ומקורה (פסוקים ועוד) יש לקרוא במאמר הבא:

https://www.hidabroot.org/article/130320

2. בעצם העובדה שהתורה מחייבת את העם לשמוע להוראות החכמים שבכל דור. הנה מאמר על סמכות החכמים מן התורה:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

 כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

 אשמח לעזור לך בכל שאלה.

 בברכה,

דניאל בלס