גוי בעונש מחשבה

שלום וברכה,

הגוי לא נענש על מחשבה רעה בלבד, אלא מחשבה רעה שהובילה למעשה רע. ואז הוא נענש על שניהם, על המחשבה ועל המעשה. 

אצל היהודי לעומת זאת ה' מפריד בין מחשבתו לבין המעשה שעשה, והטעם לכך, כותב המשך חוכמה כי היהודי ברצונו הפנימי מבקש לעבוד את ה' ואינו רוצה לחטוא. אולם הגוי בדרגתו מתכוון לחטוא גם במחשבתו ולא רק במעשיו.

הגמרא מספרת לנו (מסכת עבודה זרה, דף ג) כי באחרית הימים, כאשר יגיע המשיח ותבוא הגאולה, יטענו אומות העולם שלא היתה להם הזכות לשמור את המצוות, כי הם לא קיבלו תורה כמו עם ישראל. אז יתן להם הקב"ה מצווה אחת של ישיבה בסוכה, אלא שגם יביא עליהם נסיון, ויגרום לחום ככה כבד, עד שהגויים ייאלצו לצאת מהסוכה, ובכעסם יבעטו בסוכה ויחזרו לבתיהם הממוזגים.

ונשאלת השאלה בגמרא, הרי ההלכה קובעת שהמצטער פטור מן הסוכה, וגם יהודי לא חייב לשבת בסוכה שהוא מצטער בה, אז מדוע ידקדק הקב"ה בגויים יותר מאשר ביהודים? על כך עונה הגמרא שמצוות הסוכה לא היתה העיקר אלא הנסיון ביציאה מן הסוכה, ובעוד היהודי שלא מצליח לקיים מצוות סוכה יוצא בעצב, הגוי יבעט בסוכה בכעס. בכך מגלה הגוי שבתוך ליבו הוא רוצה רק בשכר המצווה אך לא בעשיית רצון השם על ידי המצווה. היהודי לעומת זאת מצטער באי יכולתו לקיים את המצוות, ובכך הוא מגלה כי רצונו האמיתי הוא לקיים את רצון השם, והוא אינו עושה זאת עבור השכר (לכן אמרו חז"ל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, כלומר על היהודי לשמור את התורה גם שלא מאהבה אמיתית כי מתוך קיומה הוא יגלה את אהבתו האמיתית ליוצרו). היהודי שומר את המצוות מתוך אהבה אמיתית לקב"ה, והשכר הוא רק תמריץ לקיים את רצונו האמיתי לעבוד את ה'. גם היסורים הם רק תמריץ לחזור בתשובה שלמה.

את ההוכחה לגבי רצונם האמתי של גויים, נוכל לראות באופן קיומם את שבע מצוות בני נח הבסיסיות שהוטלו עליהם:

https://www.hidabroot.org/article/226414

הקב"ה כמובן קורא את לבו של האדם, ולכן נותן לו שכר ועונש בצדק מוחלט כפי רצונו האמתי. גוי שחפץ בקרבת ה' יזכה לשוב בתשובה ויוכל אפילו להצטרף לעם הנצח. כך אמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות דף י, ע"ב), "בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו" (שבת דף קד, ע"א). 

כך שאם יש גוי יוצא מן הכלל אשר דורש את ה', יזכה לקרבתו.

בברכה,

דניאל בלס