מגבלות החומר

בס"ד

שלום וברכה,

כל ספרי המוסר מדברים רבות בעניין הזה (מסילת ישרים, חובות הלבבות), ומביאים מקורות רבים לעבודת הלב, שהיא הנשמה שצריכה לעבוד את ה' דרך החומריות.

אך הם מלמדים שהמטרה אינה להלחם בחומר, אלא לרסן את החומר, לכוון אותו, במטרה לקדש את החומר. ההתנזרות אינה רצויה ביהדות, אלא השימוש הנכון בחומר - לצורך מצווה.

כך ביאר הרמב"ם (הלכות דעות פרק ג, ה):

"צריך האדם שיכוון כל מעשיו, כולם, כדי לידע את השם ברוך הוא, בלבד; ויהיה שבתו וקומו ודיבורו, הכול לעומת זה הדבר... וכן כשיאכל וישתה ויבעול, לא ישים על ליבו לעשות דברים הללו, כדי ליהנות בלבד, עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך ויבעול כדי ליהנות; אלא ישים על ליבו שיאכל וישתה, כדי להברות גופו ואבריו בלבד... מפני שמחשבתו בכול, כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה'"

הגשמיות היא טובה כאשר מכוונים אותה לרצון הבורא. עוד במאמרי "האם עדיף לא להנות מהעולם הזה?"

https://www.hidabroot.org/article/156205

בברכה,

דניאל בלס