לגבי כיוון המיטה

שלום רב,

לדעת רבותינו הפוסקים, אסור לאדם (כשאשתו עמו. וכשאין אשתו עמו אין איסור אולם נכון להיזהר) לישון בין מזרח למערב, אלא יישן בין צפון לדרום באופן שראש המיטה בצפון ומרגלותיה בדרום.

אולם לדעת רבותינו המקובלים, אדרבה, אסור לאדם לישון בין צפון לדרום, אלא בין מזרח למערב דווקא, וראש המיטה למזרח ומרגלותיה למערב.

ולעניין מעשה, הרוצה לנהוג כדעת רבותינו הפוסקים ולהניח מיטתו בין צפון לדרום, רשאי לעשות כן, והרוצה לנהוג כדעת רבותינו המקובלים, ולהניח מיטתו בין מזרח למערב, כשראשה למזרח ומרגלותיו למערב, רשאי לעשות כן.

ומכל מקום יש מי שכתב, שיעשה אדם תמיד לפי צד אחד, בין מזרח ומערב או בין צפון ודרום, כי על ידי כך הוא מקיים לכל הפחות דעה אחת, אבל אם פעם עושה כך ופעם עושה כך, הרי הוא סותר את עצמו. 

מקורות: הנה מבואר במסכת ברכות (דף ה עמוד ב) שיש לישון בין צפון לדרום, ופירש רש"י, שצריך שתהיה ראש המיטה לצפון ומרגלותיה לדרום. וכן פסק השלחן ערוך אורח חיים (סימן ג סעיף ו) שאסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו. ונכון להיזהר אפילו כשאין אשתו עמו. ולהלן בשלחן ערוך (סימן רמ סעיף יז) ביאר שהכוונה שתהיה ראש המיטה לצפון ומרגלותיה לדרום. וכן הוא במשנה ברורה (סימן ג ס"ק יא) בשם הלחם חמודות.

אולם לדעת רבותינו המקובלים יש להניח המיטה באופן שראשה תהיה במזרח ומרגלותיה למערב, ראה זוהר הקדוש (פרשת במדבר דף קיח עמוד ב), וכף החיים (סימן ג אות טז). וכן היה מנהג החכם צבי זצ"ל, וכמו שהעידו השואלים בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק א' (סימן מז). וכן העלה בשו"ת וישב הים חלק א' (סימן א).

אמנם דעת המשנה ברורה (שם) שטוב יותר לכתחילה לנהוג כהשלחן ערוך, כי בתשובת בנין של שמחה כתב בשם הגר"א שאמר שגם כוונת הזוהר הוא כהגמרא. וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכאשר הובא בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק ב' (פרק יד סעיף לח). וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דעת נוטה חלק א' (עמוד קו תשובה רנ) שיש לנהוג כהמשנה ברורה וראשה לצפון, ובהערה שם הובא שכן אמר לו החזון איש לישן בין צפון לדרום. (אמנם בספר מעשה איש חלק ה' עמוד קיב הביא מהגר"ח קניבסקי שליט"א שאמנם לו הורה החזון איש לשים המיטה בין צפון לדרום. אולם אחרים אומרים שהשיב להם שאצל הוריו ז"ל היה בין מזרח למערב).

אכן כמה מגדולי הפוסקים כתבו שכיוון שיש בזה דעות לכאן לכאן, יכול לנהוג איך שרוצה, וכמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה אורח חיים (סימן ג בהגהות בית יוסף אות ד) שעכשיו אין העולם נזהרין בכך כלל ועיקר. ויראה הטעם דאי אתינן למקפד בהכי כמאן נעביד, אי כתלמודא דידן הוא הפך הזוהר, ואי כזוהר הוא הפך תלמודא דידן, ולכן לא הקפידו בכך. וכ"כ בספר עולת תמיד (סימן ג סק"ו) בעניין זה דעביד כמר עביד וכמר עביד. וכיוצא בזה כתב הערוך השלחן (שם סעיף יג) שאין המנהג להיזהר בזה היות שאנו תופסים כהטור לדינא שאין זה חיוב אלא זריזות בעלמא, ועוד שיש מחלוקת בין הגדולים אם בין צפון לדרום הכוונה ראשה ומרגלותיה או רוחב המיטה, ולפי זה נפל הך דינא בבירא. 

וכן דעת כמה מאחרוני זמנינו, ראה בספר אור לציון חלק ב' (פרק א תשובה א) שפסק שיכול אדם לסדר את מיטתו כפי שירצה כי בכל צד שיסדר יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום במקום שאפשר טוב יותר לתת את ראש המיטה למזרח ומרגלותיה למערב. וכן ראה בספר הלכה ברורה (סימן ג בבירור הלכה אות ז) שהביא בשם אביו הגר"ע יוסף זצ"ל שדעתו ג"כ שאם ירצה להניח מיטתו בין צפון לדרום רשאי לעשות כן, ואם ירצה להניחו בין מזרח למערב רשאי לעשות כן. וכן ראה בספר ועלהו לא יבול חלק ב' (עמוד רפה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שמנהג העולם שאינם נזהרים בסידור מיטתם בין צפון לדרום, ועיין שם מה שביאר בזה.

וע"ע בעניין זה בשו"ת ישועת משה חלק ג' (סימן כ) ובשו"ת עולת יצחק חלק א' (סימן ב אות ב) וחלק ב' (סימן ג).

ומש"כ ומכל מקום יש מי שכתב וכו', כן הוא בספר מעם לועז (בראשית עמוד קיא).

בברכה,
 
הלל מאירס