בעל תשובה-לצאת לעבוד או לא

אני בחור בעל תשובה בן 23 חזרתי בתשובה בגיל 15 בערך ובגיל 6 נכנסתי לישיבה לחוזרים בתשובה שם הייתי 3 שנים ואז עברתי לישיבה חרדית חשובה (מהחשובות ביותר) בבני ברק, יש לציין שבישיבה בה למדתי בעבר כמובן חונכנו להיות אברכים לכל דבר וכמובן שבתור ילדים שלא יודעים מה צופן להם העתיד ולא יודעים דבר על העולם קיבלנו את הדברים כמובנים מאיליהם ולשם כיוונו ,לאחר שעברתי לישיבה בבני ברק עברתי משברים רבים, הרגשתי זר שונה (ובעצם אף על פי שיש לי חברים ואני מעורבב בהכל אני מרגיש זר...ו"הם" כביכול לא מבינים את זה...אף אחד מהם לא האמין לי כשסיפרתי להם ובאמת אני יודע על עצמי שאני יודע הכל על הציבור בחרדי על כל גווניו אבל עדיין מרגיש זר)
ולאט לאט התחלתי להתדרדר (כמובן שאני דתי וחרדי לכל דבר על כל מה שקשה ועם כל ההקשפה) אבל אצלי משהו השתנה...אני כבר לא מצליח לראות את עצמי בתור אברך, וגם אם אני יעשה את זה אני יודע שאני לא יעשה את זה כמו שצריך ואני רק יסבול מזה
אבל מצד שני אני לא רואה את עצמי בשום צורה שהיא יוצא לעבוד...אני גדלתי בסביבה ליטאית שכידוע "מגנה" עובדים..ואני ממש חושש מזה
כלומר לצאת מהציבור הזה אני לא יכול כי לשם אני שייך לצאת משם זה כמו לצאת מעצמי
ולהמשיך כמו שאני היום אני לא רואה את זה קורה (כמובן אני מתכוון להישאר בישיבה עד שאני יתחתן..אני מדבר על המשך החיים)
ואני מפחד לחשוב על לצאת לעבוד
א. כי לעבוד במשרה חינוכית או חיזוק וכדו' זה לא הסיגנון שלי ואני לא רואה בזה שום תועלת
ב. אני מפחד נורא מהתגובה של אנשים ואיזה מקומות יקבלו את הילדים שלי שאני בעל תשובה עובד
והרבה הרבה לבטים ולביינתים אני מוצא את עצמי קרח מכאן ומכאן ולא יודע מה לעשות עם עצמי וזה לא משתפר....
הייתי רוצה גם לדעת מה השקפת גדולי ישראל לכל גווניהם על בעלי תשובה...מה לעשות איתנו בכל הנושים

תודה מראש על העזרה :)