תורה ומדע
נדידת הצפרים בראי היהדות
- כ"ה ניסן התשע"ח
שאלה
לאחרונה נחשפתי ביתר שאת לתופעה המופלאה של נדידת הצפרים. תהיתי מדוע ברא הקב"ה את התופעה הזו? (כידוע צפרים רבות מאד אינן שורדות את המסע). ומעבר לכך, מהו מוסר ההשכל שעלינו
כיהודים להפיק מכך??
תודה רבה!!!
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
ראה ב מאמר "הנדידה - פלא הבריאה":
https://www.hidabroot.org/article/1267
בתורה נאמר שהציפור היא "עוף השמים", ולפיכך ראוי להם להתפשט על כל כנפות הארץ באמצעות השמים הפתוחים, ולא להיות מוגבלים רק לגבולות הארץ. בזכות עובדה זו זוכים לראות מיני ציפורים שונות בכל רחבי העולם, והם זכו לתפוצה אפילו באיים רחוקים מאוד.
הנדידה היא אחד מפלאי הבריאה, שהרי מסע ארוך דורש כוחות פיזיים גדולים, וגם מפות (ניווט) בראשם של הציפורים. כל האינסטינקטים הללו מעידים על חוכמת הבורא. מטרת הציפורים לחפש ארצות חמות יותר בנדידתן.
אנו יכולים ללמוד מכך על חוכמת הבורא בבריאה, הכוחות המדהימים שטבע בבעלי החיים. ויש בכך משל גם לגלות, דוד המלך מדמה את עצמו לציפור הנודדת למרחקים: "דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר" (תהילים קב, ז).
אפשר שיש בכך מוסר השכל לנו היהודים, שכשם שהציפורים נודדות למרחקים, אך לבסוף שבות לארץ מוצאן, כך גם אנו העם היהודי נזכה לשוב מארבע כנפות הארץ לארצנו - ארץ ישראל.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il