חברה והשקפה
סדר פסח וסדר העולם
- כ"ח ניסן התשע"ח
שאלה
קראתי בליל הסדר פירוש שמסביר שקוראים לליל הזה ליל הסדר כי גם הניסים שהקב"ה עשה ועושה הוא עושה אותם על פי סדר מסויים.
וקצת קשה לי ליישב את דעתי על כך ..כי סדר זה במילים אחרות חוקים ואו התנהלות ואולי גם זה אומר מדע.
הרי הכלי החזק של המאמינים היא להסביר שהקב"ה מעל המדע ועושה ניסים ונפלאות והכל יכול.
האם יתכן לאמר שהקב"ה " מנוהל " חלילה וחס על ידי חוקים וסדר "הגביל "את עצמו לסדר מסוים שדרכו בלבד יוכל לחולל ניסים? זה לכאורה חלילה מפריך את העובדה שהוא הכל יכול בכל עט ובכל זמן .
(המונחים שכתבתי בגרשיים הם כדאי לסבר את האוזן וחלילה וחס לא במשעמותם הפשוטה לא היה לי מילים אחרות לבטא את השאלה כפי שאני מרגישה אותה).
תודה על התשובה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
הקב"ה ברא את הטבע, ולפיכך שולט בו. אין משהו שיוכל להגביל את אלוקים, כי הוא אינסופי ונצחי - מעל המציאות, וכל המציאות כולה יונקת בכל רגע ורגע את קיומה ממנו יתברך.
למעשה, המדע הוכיח שאפילו ברגע זה קיימת חוקיות בטבע, שבלעדיה היה היקום חוזר לתוהו ובוהו. אך אין כל סיבה רציונלית שתחייב את פעילותם התמידית של חוקי הטבע, מכאן מוכח שישנה שליטה אלוקית על היקום אפילו ברגע זה, השולט בחוקים ומחייה אותם בבחינת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". בלעדי השגחתו התמידית, לא היה דבר שיחייב את המשך הקיום והחוקיות שיש בעולם, והיקום פשוט היה חוזר לתוהו ובוהו, כפי שלהבדיל, תוכנה במחשב לא תמשיך לפעול ללא שיש אספקת חשמל קבועה.
עם זאת, אמרו חז"ל שהקב"ה קבע חוקים בבריאה - "חוק נתן ולא יעבור", ואינו משנה מעשה בראשית. הכוונה במאמרם אינו שהבורא "מוגבל" למציאות חלילה, אלא שהוא יתברך בחר מלכתחילה להפעיל את המציאות בצורה מסויימת.
המילים "טבע" ו"חוק" עלולים להטעות.
למעשה כל מה שקיים עכשיו בבריאה הוא בגדר נס גלוי.
הסביר הרב דסלר זצ"ל (ניסחתי מחדש ללשון פשוטה יותר מספרו "מכתב מאליהו", חלק א, עמוד 178):
"הטבע הוא חוק בבריאה אותו הציב הבורא כדי שיתנהג הטבע בצורה מוגבלת של סיבה ותוצאה. כמו הזריעה, החרישה וההשקייה - כל אלו הן הסיבות הטבעיות שגורמות לגידול התבואה, אבל באמת לא נדע את הסיבה לתהליך הזה, רק נדע שהוא חוזר על עצמו. האם זהו לא נס שקורה תמיד, נס שאנו פשוט התרגלנו אליו?תארו לעצמכם שהיינו רואים קבר שהאדם כבר הפך בו לעפר, והנה לפתע נוצר מן הקבר הזה גוף אדם שצומח מהקרקע, עד שיוצא אדם חי ההולך ומדבר כמו כל אדם אחר - מה היינו אומרים על זה? האם זה לא היה נס של תחיית המתים? אם כן, למה אנחנו לא מבחינים בנס הזה גם בתבואה, בזרע הנזרע באדמה, זרע שנרקב לגמרי, ואחר כך מתחיל לפתע לצמוח מתוך הריקבון - האם זה לא ממש נס של תחיית המתים? בודאי שגם זה נס, אלא שלנס של תחיית המתים לא התרגלנו, ולנס של תבואה התרגלנו. אם היינו רגילים להיפך - היינו קוראים לתחיית המתים שבבית הקברות בשם "טבע", ולתחיית המתים של תבואה היינו קוראים "נס".
אבל האמת היא שאין הבדל בין "נס" ובין "טבע, כי הכל הוא נס. כל העולם כולו - אין לו שום סיבה להתקיים מלבד רצונו של הבורא, כלומר מעשיו והנהגתו של הבורא. כי כל אשר רוצה הבורא נור מאליו. ומה שאנחנו קוראים לו "נס" הוא רק דבר שלא הורגלנו אליו, והחידוש בטבע גורם לנו להתעורר ולהבחין שהכל קורה על פי הבורא. ומה שאנחנו קוראים לו "טבע" הוא מה שבחר הבורא שיתנהג תמיד באופן אחד אליו נתרגל. ויש בכך נסיון לאדם, האם הוא יראה את רצון הבורא גם בטבע בו הוא מורגל, או שאולי הוא יחשוב כי הבורא יצר כוחות בטבע שהאדם יכול להפעיל בכוחות עצמו. ולפי זה ה"טבע" איננו המציאות בכלל, אלא הוא כמו אחיזת עיניים, כדי שתהיה לאדם אפשרות לטעות, או לחשוב ולבחור באמת"ומי שבאמת עמד בנסיון הזה של הבנת האלוקות שמאחורי ה"טבע", כך שכבר אין לו נסיון שכזה בכלל, אדם שכזה אינו צריך שיעזרו לו משמים דרך הטבע בסתר, ועל כן מתרחשים אצלו נסים. והוא מה שאמר רבי חנינא בן-דוסא בגמרא (תענית כה): "מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק" - כלומר, הוא לא ראה שום הבדל בלבו בין הנס והטבע, ובמילא הם היו שווים בעיניו להדלקה של הזמן והחומץ!ונתאר זאת במשל: תארו לעצמכם אדם שמסתכל לתוך בית דרך חור המנעול שבדלת, ודרך החור הזה הוא רואה קצה של עט כותבת על נייר, ויחשוב שהעט כותבת בעצמה. כך הוא הכופר במציאות הבורא שחושב שהטבע פועל מעצמו. אבל אם יפתח האדם את הדלת - הוא יראה את האיש הכותב. כך המאמין רואה שהבורא הוא העושה ומסובב את הכל, וכל הסיבות ומעשי-האדם הם בידיו של הבורא כמו עט ביד הכותב, אשר יעשה בה כרצונו. המילה "טבע" היא רק ביטוי שטחי מאוד של החוכמה האדירה הנמצאת בבריאה, שלא יתכן בשום דרך שתהליך "טבעי" ללא רוח-חיים וכוונה יברא עולם נפלא שכזה. אין טפשות גדולה ממחשבה זו. השם "טבע" הוא בסך הכל ביטוי המכסה בשטחיות נוראה את החכמה הנוראה הגלומה בתוך הבריאה, שלא ייתכן בשום אופן שבעולם שמהלך "טבעי" בלי רוח חיים ובלי מגמה תכליתית יברא עולם נפלא כזה. אין חוסר-דעת גדול ממחשבה שכזו! כל חוקר טבע מחפש תשובה לשאלות - איך, כמה, והיכן - אבל הוא לא יכול לענות על השאלה "למה ומדוע מתנהג הטבע כפי שהוא מתנהג?" האם אין מי שדואג שהכוכבים ינועו במסילות שלהם, מי שדואג שריכוז החמצן ושכבת האוזון ישארו בצורה קבועה. בדרך זו מתרחשים כל התהליכים, הגדולים הוקטנים, הקבועים והחוזרים, אשר נקראים בשם "טבע" שפירושו הרגל.
כל מה שקיים בבריאה נובע מכוחו של ה' השולט בכל, ומחדש את הבריאה בכל רגע ורגע. ביציאת מצרים עשה ה' נסים השוברים את גדרו של הטבע - המעידים על שליטתו וכוונתו להוציאנו ממצרים ולתת לנו תורה, אך למעשה כל דבר במציאותנו הוא בגדר נס. כל ההבדל בין טבע לנס, הוא שהטבע הוא נס המורגל בעולם, והנס הוא שבירת ההרגל.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il