יום ירושלים

בס"ד

שלום וברכה,

מאותה סיבה שלא חוגגים את יום העצמאות. ראי במאמרי:

https://www.hidabroot.org/article/208817

וראי דבריו של מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל:

https://www.hidabroot.org/question/14975

ובמילים ספורות,

עדיין לא זכינו לגאולה, ולא למלכות כשרה בישראל, ועומדים בפני סכנות גדולות מאוד בפתח (מלחמת גוג ומגוג). אין זה הזמן הנכון לחגוג. הקב"ה מזכיר לנו זאת: כיום יהודי אפילו אינו יכול ללכת בביטחה בחוצות ירושלים (ולא נפרט מצעדים של טומאה ופריצות בעיר הקדושה, שלא להם ייחלו אבותינו בבניין ציון).

דומני שיש כיום תמיהה על יהודים שחוגגים 'ישועות' ו'גאולות', ולאחר מכן קוראים בתפילת שמונה עשרה:

"רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , גּואֵל יִשְׂרָאֵל:"

"תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:"

"אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה:"

כיצד ניתן להתפלל תפילות לגאולת ישראל ולבניית ירושלים וקרן ישועה, ואחר כך לחגוג ולשמוח כאילו נגאלנו ונושענו וכבר נבנתה ירושלים הקדושה?

עם זאת,

לאחר שיתגלה המשיח ויבנה את בית המקדש ותיכון מלכות בית דוד, אז ודאי נחגוג ונשמח. אמרו הנביאים יותר מכך - שימי הצומות והתעניות של עם ישראל לזכר החורבן יהפכו בעתיד לימי חג ושמחה!

כך אמר שלמה המלך החכם באדם: 

 "עת לבכות  ועת לשחוק,

עת ספוד    ועת רקוד.

עת להשליך אבנים,  ועת כנוס אבנים;

עת לחבוק,  ועת לרחוק מחבק.

...עת מלחמה    ועת שלום."

(קהלת פרק ג')

לעניות דעתי עומדת מאחורי החגיגות בעיה השקפתית שורשית יותר אצל דתיים שרוצים להידמות בכל לבם ומאודם לכל הישראלים בארץ. שהרי יום העצמאות ויום ירושלים לא נקבעו על ידי חכמי תורה ותלמידי חכמים, אלא על ידי יהודים רחוקים מדרך התורה והמצוות - הם שקבעו את התאריכים ואת החגיגות. הכול יודעים שאת יום העצמאות לא קבעה המדינה כדי להודות לקב"ה על ההצלה אלא במטרה לפאר את כוחו וגבורתו של צבא ההגנה לישראל ולהציג לראווה כלי הנשק המשוכללים בתהלוכות. יום ירושלים לא נקבע בתור יום הודיה לקב"ה אלא כיום של כבוד ללוחמים שכבשו בחזרה את העיר. 

צריך לראות מה עומד מאחורי החג, את סיבתו השורשית, כדי להחליט אם ראוי לחגוג אותו או לאו. האם זהו חג יהודי או חג חילוני כחגיהם של הגויים?

חגי ישראל הם חגים של קדושה והודיה אמתית לקב"ה, ולא כימי חגיהם של הגויים שעושים את ה-"4 ביולי" על ניצחונות צבאיים ועצמאות מדינית.

לדעתי רוב הדתיים שחוגגים ימי חג מדיניים לא עושים זאת מטעמי דת, אלא במטרה לא לחוש עצמם מנותקים משאר הישראלים. אך לנו יש כלל נקוט בידינו: "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אנו הולכים עם תורנו הקדושה, ולא סוטים מדרכה.

צריך לאהוב את עם ישראל, ולאהוב כל יהודי באשר הוא, אך אל לנו להצטרף לחגיגות שאין מטרתן קודש. אהבת ישראל היא זכות גדולה מאוד, אך לא כל הדרכים כשרות בהשגתה.

בברכה,

דניאל בלס