שאלה באמונה- דחוף

שלום וברכה,

התפילה וההשתדלות הן חלק מן התיקון שלנו בעולם הזה, הנדרש מאיתנו כדי להשתתף ברצון האלוקי להטיב לנו דרך הטבע.

אבקש שתקרא במאמרי "אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?"

https://www.hidabroot.org/he/article/3024

במאמר זה ישנה התייחסות נרחבת לשאלתך.

באופן טבעי, ייסורים מעידים על פגם בנשמה שצריך תיקון.

אדם יכול לכפר על רבים מפגמיו הרוחניים על ידי עמל התורה, ועל ידי תפילות שהוא מתפלל מפנים לבו. 

הייסורים אינם דבר רצוי לכתחילה, אלא רפואה למכתנו.

כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה. אך התכלית אינה הייסורים. הייסורים אמצעי לזיכוך הנשמה.

אנו מבקשים להיפטר מן הסבל - כי הוא מקשה עלינו לקיים את המצוות. הרמב"ם כותב שעם בוא הגאולה יהיה רווח ושלום בעולם, כדי שהחכמים יוכלו לעסוק בתורה בקלות ורווחה. כי אין דומה השגת חכמתו של אדם רעב לאדם שאינו רעב, ולא אדם שניצב בנסיונות הטומאה של הדורות האחרונים, לבין אדם שנמצא בעם קדוש וטהור מעבירות.

כמו כן, הקב"ה יכול לתת טוב נגלה וטוב נסתר. יש הרבה מחסומים שהתפילה היא זו שפותחת אותם. והקב"ה נתן לנו את הכח להתפלל כדי שנשיג את התיקון המיועד לנו, וכך יפתחו השערים להשגת טוב נגלה. 

אך כמובן שיהודי צריך לקבל ייסורים באהבה או לפחות בהכנעה - כי הם נועדו לטובתו הרוחנית. אך אין הדבר סותר שיחד עם זאת גם נבקש מהקב"ה שיקל את הייסורים וימיר אותם בתפילות ועמל התורה, כדי שייאפשר לנו לעבוד אותו בנוחות ולהגדיל את שכרנו הרוחני בעסק התורה והמצוות. הרבה פעמים תפילה מלהב מזככת את הנשמה - ובדרך זו מסירה את הצורך באותם ייסורים.

ונקודה אחרונה לציון בנושא מידת ביטחון ומתי להתפלל לשיפור המצב -

אם אתה באמת ובתמים מרגיש שיש לך בטחון מלא בטוב האלוקי בעולם הזה, ואין בלבך שום כעס או צער וחוסר סיפוק ממצבך החומרי, אז באמת אינך חייב להתפלל על שיפור המצב הגשמי. אלא המשך לבטוח בקב"ה שהוא פועל לטובה, וקבל את כל הייסורים באהבה וביטחון.

אך אם אתה חש בלבך חוסר סיפוק ממצבך, מעין רגש פנימי הדומה לכעס או צער מעצם מצבך (ולא רק קושי פיזי מן ההגבלה), אז פירוש הדבר שאינך נמצא עדיין בדרגה גבוהה כזו של ביטחון, ולכן הקב"ה רוצה ומצפה ממך להמשיך ולהתפלל לשיפור מצבך החומרי. הרי הוא יתברך מי ששולח לך רגשות כאלה כדי שתכיר בדרגתך האמיתית ותתפלל אליו. כי התפילה היא עיקר התיקון שלך, כמו גם עשיית תשובה ומתן צדקה.

שמעתי משפט חכם שאומר: בחומריות הסתפק בבינוניות, אך ברוחניות המשך להתפלל ולבקש עד אינסוף! 

 לכן תמיד צריך להתפלל על התקדמות רוחנית, כי ברוחניות אין גבול לדרגות והעלייה שנדרשת מאיתנו להתקרב לקב"ה. והתפילה היא עצמה תיקון רוחני המחבר את הנשמה לבוראה, ומשיג את תכלית הבריאה.

בברכה,

דניאל בלס