חברה והשקפה
שלום וברכה סתירה לגבי נשים
- י"ז סיון התשע"ח
שאלה
השאלה שלי כזאת: אני יודעת שבתורה כתוב חכמת נשים בנתה ביתה ובזכות נשים צדקניות נגאלנו ועתידים להיגאל ומצד שני כתוב נשים דעתן קלה איך זה מסתדר ביחד (יש כאן סתירה) ???
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
חוכמתם של גברים ונשים שונה זה מזו, כי הגבר והאשה נועדו לקיים את תכלית הבריאה בשלמות, כשני חלקי פאזל תואמים.
לפיכך ישנה חוכמה מסוג מיוחד באשה יותר מאשר באיש. אמרו חז"ל: "נתן הקדוש ברוך הוא בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (נדה מה, ע"ב), ואמרו "האשה מַכֶּרֶת באורחין יותר מן האיש" (ברכות דף י, ע"ב). יש המכנים זאת כיום בביטוי "אינטואיציה נשית". יש לאשה כוח להכיר באורחים יותר מהאיש, וכוח אדיר לבנות את ביתה - לעשותו בית של תורה.
בתנ"ך אנו מוצאים שהקב"ה אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב), ומכאן למדו חז"ל ששרה אמנו עלתה על אברהם בנבואה. היהדות מספרת לנו על נביאות וצדיקות כמו שרה אמנו, דבורה הנביאה, אסתר המלכה ועוד.
היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. לכן מושגים מודרניים כמו "פמיניזם" או "שוביניזם" הם זרים ליהדות, שהרי היהדות אינה מכירה לא בגבר שלם ולא באשה שלמה, אלא באדם אחד שמורכב מזכר ונקבה.
לכל מין את ההתמודדויות שלו:
אצל גברים עיקר ההתמודדות היא עם גאווה, תחרותיות, כעס, תאווה. כאשר אצל נשים עיקר ההתמודדות תהיה עם צניעות, רכילות וקלות דעת. אך אין הכוונה בביטוי "קלות דעת" לטיפשות חלילה, שהרי אמרו חז"ל בפירוש שבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש. כלומר האשה מסוגלת להבין דבר מתוך דבר, ומבינה מיד דברים שהגבר אינו מבחין בהם בקלות. כידוע, היו בעם ישראל נשים חכמות מאוד, נביאות גדולות ושופטות בישראל כדבורה הנביאה, כך שאמירה זו ודאי אינה באה להפחית מכבודן.
כאשר נאמר על נשים שהן "קלות דעת" הכוונה היא שנשים נמשכות יותר להתפתות על פי הטבע. דהיינו, הגבר הוא תקיף בטבעו יותר מהאשה ותובעני יותר ממנה, בעוד האשה בטבעה הנשי רוצה לרצות, ונמשכת לגבר שמקרין ביטחון עצמי. זו הסיבה שכל אמא פוחדת יותר על הבנות שלה מאשר על הבנים. כי טבע העולם שבחורים מושכים בחורות למקומות שליליים. טבע הבנים למשוך.
לגבר ישנה חולשה אחרת וקשה לא פחות, והיא משיכה לחיצוניות. גבר אינו זקוק לרגש כדי לחוש משיכה. גבר יכול לאבד את הגיונו למראה אשה יפה, ולעבור עבירות חמורות. על כן יש גדרים הלכתיים האוסרים על גבר להתייחד עם אשה, לגעת או להסתכל בנשים אחרות. האם התורה מתארת את הגבר כיצור תאוותן חסר שכל? ודאי שלא, אך היא מכירה בחולשותיו, כשם שהיא מכירה בחולשותיהן של נשים. כי כל מין קיבל יתרונות וחסרונות לפי המין השני. והגבר והאשה הם שני חלקי פאזל שמתאימים זה לזה במדוייק.
מומלץ לצפות בהרצאתו של הרב זמיר כהן שליט"א על מעמד האשה:
https://www.hidabroot.org/video/60793
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il