מדוע לא מצויים סיפורים של גלגול נשמות כפי שנפוץ במגזר הדרוזי?

בס"ד

שלום וברכה,

יש מספר הסברים לכך:

1. הילדים הדרוזים מספרים שנהרגו בצורה קשה ודרמטית, שהותירה בהם זיכרון זה. משמע שבמיתה רגילה הזיכרון של הגלגול הקודם אינו חריף כל כך.

2. האמונה בגלגולי נשמות היא מרכזית עד מאוד אצל הדרוזים, מה שאומר שהם מלמדים אותה לילדיהם מגיל קטן מאוד, וחוקרים בילדיהם על העניין הזה, מה שגורם לילדים להיפתח לנושא ולהיזכר. אך ביהדות העניין שייך לתורת הסוד, ואין מחפשים לעסוק בנסתרות יותר מדי, וכמובן לא לחקור בילדים.

3. אותם ילדים שמספרים על גלגולי נשמות זוכים לפרסום רב ולמחקר, ודרוזים אולי אוהבים את החשיפה הזו, אך הורים יהודים מעדיפים למנוע את ילדיהם מן התקשורת, ואף ישתיקו ילד שיתחיל לדבר על נסתרות. היה מקרה אחד מפורסם בישראל של ילד יהודי שהכיר את כל התנ"ך והתלמוד על לשונו, עד שהשתיקו אותו. 

בברכה,

דניאל בלס