אמונה

בלבולים קשים מאוד באמונה

  • ד' תמוז התשע"ח
אא

שאלה

לרב זמיר היקר, שלום וברכה!

ראשית ישר כח על כל פעולותיך, הרצאותיך, עשיתך, מסירותך באמת ולשם שמים למען עם ישראל. הדרך בה אתה פועל מסייעת לי בפרט ולרבים בכלל, ה' יחזק ידיכם!

שנית- הרבה יותר קל לי להביע בכתב את שאלותי ולכן אשמח אם אוכל לכתוב כאן שאלות נוספות שעולות לי.

שלישית- השאלה שלי:
קראתי מאמר על מה שקורה לאדם לאחר המוות.
הזדעזעתי מאוד אבל מה שיותר הפריע לי שכתוב שם שכל אדם עובר את החויה הנוראית של ראיית מלאך המוות, פרידת הגוף מהנשמה, התלעת הקבר. מעבר לכך אם זכה הולך לגן עדן אבל את התהליך הנ"ל חייב לעבור. ויש גם אומרים שכל אדם שנה ראשונה הולך לגיהנום.
הדברים האלה מכעיסים אותי, מורידים אותי באמונה, הורסים לי את כל ההשתדלות וההתקדמות שלי, מרחיקים אותי מהבורא ולאותם רבנים יש חלק גדול בזה וקשה לי למחול להם.

זה מרגיש כמו- מה שלא תעשה וכמה שתהיה טוב ותשתדל בסופו של דבר הקב"ה ידאג לצער אותך, אם תתנהג יפה- תקבל רק חלק מהצער אבל צער בטוח יהיה.

איך יתכן שבורא עולם הוא רחמן ורוצה רק להיטיב ואוהב אותנו כמו אבא והבא להיטהר מסייעין בידו והכל מחושב בצדק ובמשפט זה סותר את כל יסודות האמונה?

אשמח לתשובה ברורה.

ודבר נוסף אולי גם קשור לעוול שנגרם לי מרבנים "נחשבים" :

לפני כשנתיים חמי חלה במחלה קשה ונפטר. מספר רבנים גדולים ברכו אותו שיצא מזה והוא לא יצא. איך זה מסתדר עם " צדיק גוזר והקב"ה מקיים" הייתי כל כך תמימה ומאמינה בשלמות באמונת חכמים ומאותו מקרה כבר לא.. היה עדיף לי שיחנכו אותי מראש שלא במאה אחוז מה שצדיק אומר זה מה שיקרה וזה לא כפשוטו וכו ואז אמונתי לא היתה נפגעת. גם קצת שאלתי וקיבלתי תשובות שגם אם הצדיק מבטיח וזה לא טוב אז זה לא יתקיים או שהמילה צדיק זה מדובר על צדיקים של פעם וכו.. לפי כל הדברים הללו במה כן צריך להאמין לחכם? אני נורא מבולבלת ואם יש פה משהו שצריך לשנות אז מן הראוי שהרבנים ידברו על זה כדי שלא יפלו עוד אנשים כמוני.

חוץ מזה קראתי בספר של איזה רב על כמה חשוב להגיד תודה ולהתבודד על זה והוא מביא מלא סיפורים ומבטיח והבטיח לנו שזה יעזור וזה לא עזר ולא רק הוא אמר לי את זה. נשברתי מזה מאוד.. יש הבדל בין להגיד "זה בטוח יעזור" לבין "זו סגולה טובה" וכו..
שלחתי מכתב לאותו רב ןכבר כשנה וחצי שאין לו תשובה ואני חוששת שזה יפגע בעוד אנשים.

מפריע לי מאוד שמעבירים בציבור חצאי אמיתות ודברים לא לגמרי נכונים או מייאשים וכשאני חוקרת אני מבינה שזה טעות. זה מבלבל אותי מאוד באמונה בכלל ובאמונת חכמים בפרט וגורם לי לכעס גדול ולירידה גדולה.

כמו כן כתוב "הבא להיטהר מסייעין בידו, כל הפותח פתח כפתחו של מחט פותחין לו כפתחו של אולם" אבל בשטח זה לא קורה.. אני מנסה מאוד להתחזק בכל מיני ענינים וזה רק נהיה מסובך יותר, אז איך זה יתכן?

וכן חברה שלחה לי שם של רבנית גדולה שמי שיש לו אינטרנט לא יראה פני משיח. זה מאוד עצבן אותי כי אני מאוד מתחזקת בנושא אבל זה מורכב ואי אפשר הכל בבת אחת והקב"ה רואה השתדלות ולא תוצאות..

אשמח לעזרה דחופה. מבולבלת כועסת וקצת מיואשת
ישר כח גדול!
נעמי

תשובה

בס"ד

 שלום וברכה,

ראשית כל אאחל לך שבעז"ה תתגברי על כל הניסיונות הקשים, והנסיון הגדול מכל - הייאוש.

לגבי חמיך ז"ל, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

ההדרכה של התורה היא לשמוע להדרכת הרבנים, כי זהו רצון ה' מאתנו. אך כמובן שאין נביאים בדורנו (עד בוא הגאולה השלמה בקרוב), ואין אדם יכול להתנבא על חשבונות שמים. עם זאת כל תפילה וכל ברכה של רב עוזרת להפחית מן הייסורים, ולהאריך את החיים. ללא התפילות המצב תמיד היה קשה יותר, אך לשם כך נדרשת אמונה וביטחון בה'.

לגבי האינטרנט,

הרבנים כתבו בחריפות למי שגדלו בדרך התורה והמצוות ובעטו בה. אך ודאי שלא כתבו זאת לבעלי תשובה.

 היצר הרע הרבה פעמים מטעה אותנו לחשוב שה' מצפה מאיתנו ליותר מידי, הרבה יותר ממה שאנחנו באמת יכולים. אבל חז"ל לא תיארו לנו עולם שבו ה' מדקדק עם בריותיו במידת הדין. להיפך, חז"ל אמרו במפורש שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, ולכן ה' בראו במידת הרחמים. כבר אמרו חז"ל שאין הקב"ה מדקדק עם הבריות מעבר לכוחם והבנתם, הנה המקור לדבריהם - (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". עוד אמרו חז"ל (בבא בתרא, דף טז, עמוד ב): "שאין אדם נתפס בשעת צערו". כלומר אין שופטים אדם בשעת צער וכעס, כי אין מחשבתו צלולה. גם בהלכה אנו מוצאים שאין דומה מי שחוטא לתיאבון למי שחוטא להכעיס. ה' מבין את בריותיו ונוהג עם כל אדם לפי דרכו ויכולתו באופן האישי ביותר. 

לחשוב את ה' לרחוק מליבנו היא עצת היצר הרע, שנועדה להרחיק אותנו מה' ולהכשיל אותנו בכעס ושנאה. הנביא אומר(שמואל א', פרק טז, ז): "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב". זה אומר ש-ה' רואה אותנו מבפנים, עמוק בתוך הלב, ולא רק מבחוץ.

כפי שראית, חז"ל כתבו בפירוש: "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחם".

ה' אינו שופט אותך יותר מהיכולת שלך, ולא מצפה ממך להיות ברגע זה צדיקת הדור. העיקר שאת מתקדמת ואת בעלייה, ועל כך צריכה להיות שמחתך.

אל תיתני ליצר הרע להביס אותך במחשבות שקריות. ה' אוהב אותך מאוד, ולא מוותר עליך לרגע.

חשוב מאוד שתקראי במאמרי "אל תתייאש":

 https://www.hidabroot.org/article/231233

קחי בחשבון שאת הדעת שיש לך, ואת הרחמים שיש לך - נתן לך בוראך. עובדה שלחתול אין דעת ולא רחמים על בני מינו. זו עצמה הוכחה לוגית לביטחון בו יתברך, שיודע כל מה שאנו יודעים וחושבים, ולא עושה טעויות לוגיות או מוסריות.

 לגבי נושא הגיהנום, אבקשך לקרוא שני מאמרים שכתבתי בנושא:

https://www.hidabroot.org/article/211728

https://www.hidabroot.org/article/119361

במאמרים אלה יש יישוב לשאלותיך.

 

העולם הבא הוא מקום רוחני, ויש בו שכר ועונש לנשמות על מעשיהם הטובים והרעים בעולם הזה.

הגיהנום הוא מקום של עונש, אשר מתקן את הנשמות על חטאים שעשתה ופגמו בה (ניתן לחשוב על כך כמו על בגד שהתלכלך, וצריך לעבור כביסה).

כמו שרופא טוב מרפא את החולה על ידי ניתוח, כך ה' מרפא את הנשמות על ידי הגיהנום, במטרה שייכנסו לגן עדן שלמים ומתוקנים. הנשמות בעולם הבא מודות אפילו על הגיהנום, בדיוק כשם שחולה מודה לרופא שמנתח אותו לתועלתו ורפואתו.

  ייסורי הגיהנום בעולם הבא הם ייסורים רוחניים, וחכמים המשילו ייסורים אלה לאש, אך הם ניתנים בעולם הבא מידה כנגד מידה, על מה שהנשמה חטאה בו. כל סוג צער שגרמה או עוון שבו פגמה חוזר ושב אליה כבומרנג. ובכך מכפר לה.

עלינו לזכור שכל הנשמות שמגיעות לעולם הבא חוזרות למציאותן האמיתית - מציאות רוחנית טהורה ללא גוף (ה"אני" האמיתי שלך הוא הנשמה). ובמילא הנשמה שלנו אינה דומה ברגשותיה והשגותיה בעולם הבא למה שאנו חושבים ומרגישים בעולם הזה. כאן אנו חיים בהסתר פנים ובתוך גוף חומרי ותאוות חומריות של אכילה ושתייה ופרייה ורבייה, ומחשבות אנושיות מוגבלות על טוב ועל רע. לעומת זאת בעולם הבא חוזרת הנשמה למה שהיא באמת - תודעה רוחנית טהורה שמבינה את המציאות האמיתית. ואז היא גם נזכרת בכל הגלגולים הקודמים שלה, היא מבינה את כל מה שלא הבינה בעולם הזה. הנשמה זוכה לדבר עם אלוקים ומבינה את העולם הבא, מבינה את סיבת הייסורים שעברה, מבינה את תכלית הבריאה, ומבינה שהכל הכל הכל הוא לטובתה המוחלטת ונעשה בחסד מוחלט מאת הבורא שאוהב אותה אהבה אדירה, ועושה הכל בחכמה הגדולה והמושלמת ביותר שיש, עד שלא ניתן להוסיף או להחסיר מתוכניתו דבר - כי הכל נעשה בשלמות. ולכן הנשמה בעולם הבא בוטחת בקב"ה בטחון מוחלט ואין לה שום טענה נגדו חלילה, כי בעולם הבא הכל כבר גלוי ומובן וידוע. כך אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב". 

רק בעולם הזה, שהוא עולם של הסתר פנים, יש לנו שאלות על ייסורים ועל צדק ומוסר. אך בעולם הבא כל השאלות נפתרות מאליהן. ואלוקים יודע בחכמתו ורחמנותו להעניש בדיוק כפי הצורך, ולא מעבר לצורך. הנשמה בעולם הבא חוזרת למציאותה האמיתית ויש לה כוחות רוחניים גדולים יותר מאשר העולם הזה, כך שגם יש בכוחה לספוג ייסורים ותיקון שאין ביכולתנו לעמוד בו בעולם הזה בגופנו החומרי והשברירי.

 מכל מקום, אל לך לתת ליצרך לדמיין את אלוקים כרודן אכזר חלילה וחס. 

נסי להבין שיש חוקים במציאות הזו, והחוקים הללו נועדו לטובתנו הסופית. אלוקים אינו כועס ונוקם בנו כמלך אכזר חלילה, אלא נוהג בנו כאבא רחום ואוהב גם כשהוא מעניש. כך נאמר בתורה: "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' א-לוהיך מיסרך" (דברים ח, ה).

העונש אין מטרתו להזיק, אלא מטרתו לתקן, הוא ניתן מתוך אהבה גדולה לעזרתנו, ולא מתוך כעס ושנאה להזיקנו חלילה.

 כל אחד מאיתנו מבין שאדם שמכניס את ידו לאש - יכווה. זה חוק במציאות. אם יכניס אדם ידו לאש ויכווה, ואחר כך יבכה על "עונשו" - הרי לטיפש ייחשב. הוא הביא על עצמו את ייסוריו. 

גם ברוחניות יש חוקים, ואדם שמפר את החוקים הללו ניזק באופן טבעי על פי חוקי התורה. על זאת אמר שלמה המלך החכם באדם: "איוולת אדם תסלף דרכו, ועל השם יזעף לבו".

התורה הקדושה שאלוקים מסר לנו באהבתו - נועדה ללמד אותנו את חוקי הבריאה הרוחנית, למען נטיב לעצמנו ולא נזיק לנשמתנו הרוחנית. כל עבירה מזיקה לנו ופוגמת בנשמתנו, ומונעת מאיתנו את הקירבה לקב"ה.

 נסי לחשוב על ילד קטן שאביו אומר לו להתרחק מחומצה, למרות זאת הילד מכניס את ידו לחומצה. האב האוהב לוקח מיד את היד של בנו למים ומשפשף אותה בכח כדי להסיר את החומצה. בזמן הזה הילד צווח וצועק: "אבא, אני מצטער, אמרתי לך שאני מצטער, אז למה אתה מעניש אותי עכשיו?"

הילד אינו מבין שאביו משפשף את ידו לא כדי להענישו, אלא כדי להצילו מהנזק שגרם לעצמו!

 כל חטא הוא פגם שאנו פוגמים בעצמנו. וחטאי כרת דומים לאדם שכורת לעצמו יד או רגל.

נסי לחשוב על אדם שכל חייו עישן סיגריות למרות שהרופא אמר לו להתרחק מזה, עד שהוא מקבל סרטן ריאות, וצריך כעת לעבור השתלה. האם הוא יכעס על הרופא ש"מכאיב" לו? כמובן שלא, הוא כמובן יודה בכל ליבו לרופא שמצילו ומרפא אותו למרות הנזק שגרם לעצמו.

 גם בעולם הבא מבינות כל הנשמות את תכלית הייסורים והגיהנום, והן מודות לקב"ה אפילו על הייסורים, ממש כשם שמודים לרופא מנתח שמרפא אותנו לאחר שהזקנו לעצמנו. כך גם הגיהנום והייסורים בעולם הבא נועדו כדי לתקן את מה שאנו פגמנו והרחקנו עצמנו מהקירבה אל האור האלוקי. ואין דבר שהנשמה רוצה בו יותר בעולם הבא מאשר להתקרב אל האלוקות.

העבירות והחטאים מונעים זאת, והייסורים מתקנים את פגמיה, ומאפשרים לה להשיג את תכליתה הנצחית.

 כדי להתחזק באמונה ישרה ונכונה בנושא הייסורים והצדק האלוקי, חשוב לקרוא בסדרת המאמרים הבאה, ולא לדלג:

 אם אבא אוהב - אז למה כואב?

https://www.hidabroot.org/he/article/125233

 מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?

https://www.hidabroot.org/he/article/95502

 למה אלוקים ברא את האדם?

https://www.hidabroot.org/he/article/109596

 10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים

https://www.hidabroot.org/he/article/798

 כמו כן נסי לזכור שבסופו של דבר כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

 לסיכום:

עצתי לך, לא להתעסק במחשבות על גיהנום וייסורים, אלא להתנהל עם הקב"ה באהבה ובתמימות כבן קטן עם אביו הגדול, ולבטוח בו שעושה הכול לטובה. תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". 

 וכך הדריכו חז"ל: "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות" (חגיגה דף יג, א), רש"י: "במופלא ממך - במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך".

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:אמונהבא להיטהר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה