כיצד מתנהלת ברית תאומים?

שלום רב,

א. אצל הספרדים נהגו לעשות "ברית יצחק" בכל פעם שנולד בן. ומספר הלידה לא משנה.

להלן כמה פרטים הנוגעים ל"ברית יצחק" מתוך קצור שלחן ערוך ילקוט יוסף (חלק יורה דעה סימן רס) -

1. לילה שלפני יום המילה, נקרא ליל ''ברית יצחק'' ובכמה מקומות נהגו להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה אצל התינוק. וקבעו סדר לימוד מיוחד ללילה זה, ומנהגינו להביא לבית עשרה אנשים לקרוא את סדר הלימוד. ומה טוב ומה נעים שיהיו נוכחים שם תלמידי חכמים להשיח בדברי תורה. ויש שנהגו להדליק נרות בלילה הזה, ושמחים ושרים בו.

2. אין חובה לעשות סעודה בליל הברית עם נטילת ידיים ולחם, אלא אפשר על ידי טעימת מיני תרגימא בלבד. ואם בכל זאת אוכלים לחם, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצווה, ולכן אחר ראש חודש אב אסור לאכול בשר בסעודת ליל הברית.

3. בעת שעורכים בבית לימוד ''ברית יצחק'', ויש שם עשרה אנשים גדולים, או בעת סעודת המילה, תעמוד היולדת בפתח, ותברך בשם ומלכות: ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב''. ויענו אמן, ואחר כך יאמרו ''האל שגמלך כל טוב, הוא יגמלֵך כל טוב סלה''. [ולכתחלה צריכה לברך בעמידה]. ואין הבעל יכול לברך בשביל אשתו, אלא אם כן נתחייב גם הוא לברך ברכת הגומל, כגון שהיה חולה, או נסע מעיר לעיר שיעור 72 דקות, ואז אם אשתו שומעת את הברכה (מעזרת נשים וכדומה), ומתכוונת לצאת ידי חובה, וגם הוא מתכוון להוציאה ידי חובה, האישה יוצאת ידי חובה בברכתו.

ב. לגבי מילת תאומים, יש נוהגים לברך ברכה אחת לשני התינוקות (כן דעת השלחן ערוך יורה דעה סימן רסה סעיף ה).

ויש נוהגים לברך על כל תינוק בפני עצמו, ואחרי שמלים תינוק אחד אומרים פסוקים המלאך הגואל וכיוצא בזה כדי להסיח דעת (פתחי תשובה שם סק"י בשם תשובת דרכי נועם חלק יורה דעה סימן כז שכן נהגו במצרים ושהוא מנהג ותיקין. וע"ע לאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספרו אות חיים ושלום שם אות טו שכן הוא מנהגם לברך על כל אחד בפני עצמו).

בשעה טובה,

הלל מאירס