הלכות ומנהגים
מה הכללים לבחירת טבעת קידושין?
- ל' אב התשע"ח
שאלה
שלום רב!
עומדים להתחתן כדת משה וישראל עוד חודשיים בעזרת השם. נשמח לדעת מה הכללים לבחירת טבעת קידושין?
תודה מראש
תשובה
שבוע טוב,
לפני שבוחרים טבעת קידושין כדאי לדעת את הדברים הבאים -
א. טבעת הקידושין צריכה להיות שייכת לחתן וקנויה לו בקנין גמור, ולכן עליו לקנות את הטבעת מכספו. ואם הוריו משלמים על הטבעת הם צריכים לכוון להקנות לו אותה במתנה גמורה, והוא צריך לכוון לקנות אותה מהם על ידי קנין הגבהה שלושה טפחים.
ב. רוב העולם נוהגים לקדש בטבעת שעשויה מזהב. ויש נוהגים לקדש בטבעת עשויה מכסף.
ג. צריך להקפיד לקדש בטבעת חלקה שאינה משובצת באבנים.
ד. יש מדקדקים שלא לחרוט שום חריטה על טבעת הקידושין, והטעם כי שמא דעתה של המתקדשת להתקדש בשוויה של החריטה, ואין בה שווה פרוטה. ויש הסוברים שאין לחוש לכך.
ה. מנהג רוב העולם לקדש בטבעת עגולה. ויש נוהגים לעשותה מרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים.
מקורות:
א. זה שהטבעת צריכה להיות שייכת לחתן מבואר בשלחן ערוך אבן העזר (סימן כח סעיף א). והאפשרות להקנות לחתן את הטבעת על ידי שיגביה את הטבעת שלושה טפחים ראה שלחן ערוך חושן משפט (סימן קצח סעיף ב).
ב. יעויין מרדכי במסכת קידושין (סימן תפח) שכתב, שנהגו העם לקדש בטבעת של זהב. אמנם בבן איש חי (שנה א' פרשת שופטים אות ח) כתב, שמצווה מן המובחר לקדש בטבעת כסף. ועיין ספר מנחה לחיים (סימן ד סעיף יג) שהביא מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאמר, שלפנים היה המנהג בירושלים לקדש בטבעת של כסף דייקא, כי על פי הסוד זהב רומז לדין וכסף לרחמים. ושם (סימן ו סעיף כ) הביא עוד שכאשר נשאל הגרי"ש אלישיב זצ"ל לענין סוג הטבעת, השיב: כל העולם נוהגים לקדש בטבעת של זהב, אבל המהדרין אומרים שמכיון שהעגל נעשה בזהב, לכן נוהגים לקדש בטבעת של כסף, כי אין קטגור נעשה סנגור. וע"ע שו"ת משנה הלכות חלק יב' (סימן שכב), שו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן תרלח) וחלק ד' (סימן רפז אות ט), ולהלן במקורות אות ה.
ג. כן כתב השלחן ערוך אבן העזר (סימן לא סעיף ב) שנהגו לקדש בטבעת שאין בה אבן, משם שאין בקיאין בשומת אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בהם ופעמים טועים בהם הרבה, ולא סמכה דעתה של האישה.
ועיין ספר מנחה לחיים (פרק טו סעיף כט) ששאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א, אם הכלה הולכת עם החתן לחנות ורואה ושומעת את מחירה של הטבעת, האם אפשר לקנות ולקדש בטבעת שיש בה אבן טובה, מאחר שיודעת את מחירה וסמכה דעתה, והשיב: לא פלוג. ע"כ. זאת אומרת שגם באופן כזה נהגו שלא לקדש בטבעת שיש בה אבן טובה.
ד. הסוברים שיש לדקדק בכך - שו"ת זכר שמחה (סימן קעח). וכן הובא עניין זה בספר שלחן העזר חלק ב' (דף מ עמוד א). וכן הוא בספר שערי הלכה ומנהג חלק אבן העזר (עמוד קכא). וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות חלק ד' (סימן רפז אות ט) שכן המנהג.
והסוברים שאין לחוש לכך - הגר"י קמנצקי זצ"ל בספרו אמת ליעקב על אבן העזר (סימן לא הערה 13), וספר פניני נישואין (עמוד פב) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ע"ש. וכן בשו"ת רבבות אפרים חלק ד' (סימן רכג) התיר לקדש בטבעת שחרוטות עליה המילים "מצאתי את שאהבה נפשי". ע"ש.
ועיין עוד שו"ת אבני ישפה חלק ב' (סימן צא) שדעתו שאפשר לקדש בטבעת שיש בו חריצין. ושוב הביא מהגר"ש וואזנר זצ"ל שאמר שהוא מחמיר שלא יקדשו בטבעת שיש בה חריצין, משום הרחקה שלא יבואו לקדש בטבעת שיש שם אבן שיש בו חריצין, אבל אם נקלע למקום שיש לחתן רק טבעת עם חריצין הוא אינו מעכב בעדם. ע"ש.
ה. בספר דרכי חיים ושלום (אות תתרמח) כתב שכאשר האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל התחתן בזיווג שני נהג כמו שכתב בזוהר חי (בהקדמת הזוהר דף ה) בשם הרב הקדוש בעל עטרת צבי שהטבעת קידושין יהיה של כסף עגול מבפנים ומרובע מבחוץ ושהוא בדוק ומנוסה שלא תהיה אשתו עקרה. וע"ע שו"ת משנה הלכות חלק יב' (סימן שכב), ושו"ת תשובות והנהגות חלק ד' (סימן רפז אות ט).
בשעה טובה ומוצלחת!
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il