שאל את הרב - כללי
איך אפשר לאהוב את ה’ עם היצר הרע?
- ה' אלול התשע"ח
שאלה
אומר רש"י בפרשת קריאת שמע, בכל לבבך, כלומר בשני יצריך, היאך אפשר לאהוב את ה' בשני היצרים? עם יצר הטוב זה ברור, כי הוא מכוון לזה, אבל היצר הרע, שנאמר עליו שכל מה שהוא חושב עליו, זה איך להפיל אותך, אז איך אפשר לאהוב את ה' דרכו?
תודה רבה מראש
תשובה
שלום רב,
יפה שאלת, ונאמרו בזה כמה ביאורים:
א. הרמב"ם בפירוש המשניות על ברכות (פרק ט משנה ה) פירש, שהכוונה שצריך להשיב אל לבו אהבת הא-ל ולהאמין בו ואפילו בשעת העברה והכעס ואף שכל זה הוא יצר רע.
ב. תלמידי רבינו יונה בברכות (דף מד עמוד ב מדפי הרי"ף) כתבו בשם רבינו יונה, שעבודת יצר הטוב היא עשיית המצוות ועבודת יצר הרע הוא שיכבוש יצרו המתגבר עליו, וזו היא העבודה השלימה שאדם יכול לעבוד לבורא ביצר הרע.
ג. עוד פירשו שם בשם רבינו יונה, שיצר הטוב הוא מדת הרחמנות וכיוצא בזה, ויצר הרע נברא לאכזריות, וכשאדם אינו מרחם על הרשעים והוא אכזרי להם נמצא שהוא עושה מצוה גדולה ועבודת השם עם יצר הרע.
ד. ורבינו המאירי בברכות (דף ס עמוד ב) פירש, שהכוונה שאפילו בשעה שתתעסק בצרכי העולם ובעניינים הגופניים תהא כונתך לשם שמים על דרך מה שאמרו (מסכת אבות פרק ב משנה יב) וכל מעשיך יהיו לשם שמים. וכן אמרו ז"ל (ברכות דף סג עמוד א) איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה. ועל זה הדרך פירש הגר"א הובא בשנות אליהו בברכות (פרק ט משנה ה) ובאמרי נועם על ברכות (דף נד עמוד א). וכ"כ התפארת ישראל שם (ביכין אות כב).
ה. ורבי יעקב עטלינגר זצ"ל (בעל הערוך לנר) בספרו מנחת עני על התורה (פרשת שמיני, ד"ה אכן אכתי צריך ביאור) פירש כוונת חז"ל, שלא די לאהוב את ה' ביצר טוב בלבד לקיים מצות ה' בקום עשה, כי אם גם לאהוב אותו ביצר הרע בכבשו שלא ישלוט על לבבו להביא אותו לידי עבירה. וכן כתבו התפארת ישראל (שם) והתורה תמימה (דברים פרק ו אות כא) שעבודת ה' ביצר הטוב היינו בקיום מצוות עשה, ועבודת ה' ביצר הרע, היינו בקיום מצוות הלא תעשה. (ויתכן שזהו בדיוק הפירוש הראשון של תלמידי רבינו יונה הנ"ל).
ו. ובנו של התפארת ישראל (שם בבועז אות ב) כתב לפרש דעבודה לה' בשני היצרים יכול להיות באופן זה שישתמש אדרבה באש דיצר הרע כמו החמדה, והתאוה, והכעס, והגאוה, והקנאה, להתלהב עצמו לפעולת המצוה ולעשיית מעשים טובים. נמצא משתמש ביצר הרע למצות עשה. ובקרירות ומנוחת היצר טוב ישתמש לעכב ולקרר עצמו לבלי לעבור על מצות לא תעשה. ועל זה הדרך כתב בספר "לקוטי בתר לקוטי" בברכות (דף נד עמוד א) בשם הבאר מים חיים. וע"ע ביערות דבש חלק א' (דרוש א' ד"ה והנה בימים, ודרוש ז' ד"ה אבל הענין כך כי ידוע) ולרבי ישעיה פיק זצ"ל בפירושו "ראשון לציון" על המשניות בברכות שם.
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il