כיוון הרגליים בברכת הלבנה

שלום רב,

מנהג העולם לומר ברכת הלבנה כשהרגליים לכיוון הלבנה.

מקורות: כן נראה מהא דאיתא במסכת סופרים (ריש פרק כ) לגבי ברכת הלבנה "ותולה עיניו ומישר רגליו ומברך". וכן הוא להלכה בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תכו סעיף ב). ועיין משנה ברורה (ס"ק יג) שהביא משיורי כנסת הגדולה, דמשמע לכאורה דעד גמר כל הסדר תולה עיניו בה. וכן נהוג עלמא. ע"ש. הרי שמברכים כנגד הלבנה.

וגם לפי מה שהביא במשנה ברורה שם מהכנסת הגדולה משם ספר חרדים שהחמיר בזה מאוד מלהסתכל בלבנה ולא התיר להסתכל בה אלא עד שסיים הברכה. והמגן אברהם בשם השל"ה החמיר עוד יותר דאפילו בשעת הברכה אין לו להסתכל בה אלא רואה אותה פעם אחת כשירצה לברך ואחר כך לא יסתכל בה. ע"ש. מכל מקום אין רמז בדבריהם שאחרי שנסתכל בה יש לו לסובב פניו לצד מזרח או לכיוון ירושלים.

וכך גם מפורש יוצא מדברי המשנה ברורה (ס"ק יד) בשם האחרונים, דיזהר מאוד שלא יכרע ברכיו לרקוד, דלא יהא נראה ככורע ללבנה, אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד. ע"כ. הרי שאומרים ברכת הלבנה מול הלבנה, דאי לאו הכי לא היה שייך שום חשש שנראה ככורע ללבנה.

ואמנם בספר יסוד ושורש העבודה (שער התשיעי פרק א ענין קידוש לבנה) כתב, שמצא שיש לברך ברכת הלבנה לצד מזרח דווקא. וכ"כ בסדור "אוצר התפלות". אולם לא נתבאר בדבריהם אם זהו על דרך הקבלה, ולפי זה בכל מקום בעולם יש לומר ברכת הלבנה לכיוון מזרח. או שמא הוא משום שבמקומם היו מתפללים לכיוון מזרח. ולפי זה במקומות שמתפללים לכיוון מערב או לכיוון צפון - יש לומר את ברכת הלבנה בכיוון הזה.

וע"ע מה שכתבו בזה בשו"ת לבושי מרדכי תנינא (חלק אורח חיים סימן קיז) ובשו"ת בצל החכמה חלק ג' (סימן סד) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן רב) ובשו"ת רבבות אפרים חלק ו' (סימן תכו).

בברכה,

הלל מאירס