חברה והשקפה
מוסר אלוקי ומוסר אחר
- כ"ד אלול התשע"ח
שאלה
לרב זמיר כהן, שלום.
במסגרת לימודיי אני נפגש די הרבה עם מה שמכונה "מוסר אחר". כמו; מוסר אנושי, קוד אתי בחברה ובעסקים, מוסר הומניסטי. שאלותיי הם:
1. האם לפי התורה יש ערך למוסר טבעי ו/או אנושי, והאם לכל מה שאין התייחסות בתורה יש לראותו כלא מחייב ולא אתי? ואולי יש לראות אותו כחלק מתוך מארג שלם שבנוי מחלקים שונים ויש לתת משקל וערך לכל החלקים? ואולי לומר כך רק לגבי התוצאה הסופית ולא למהות?
2. האם ישנם כללים וגדרים ברורים שאיתם ניתן לזהות מתי קיים עימות בין ערכי התורה לערכי מוסר אחר או תפיסות מודרניות, כמו "זכות הציבור לדעת" "שימור נוף וטבע" "החיים מעל הכל" "שוויון אינדיבידואלי", או שכל ערך וערך יש לדון לגופו?
3. מקובל לומר שהמוסר האנושי הוא יחסי ומשתנה ואילו המוסר האלוקי הוא מוחלט, ואם כן כיצד כלל גדול בתורה הוא "מה ששנאוי עליך לא תעשה לחברך"?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
איני הרב זמיר כהן שליט"א, אך אשמח להתייחס לשאלותיך.
1. אלוקים טבע בכל בני האדם מוסר אנושי בסיסי. לפיכך כל האנושות הצטוותה ב"שבע מצוות בני נח" המובנות גם מצד השכל הישר (לא לרצוח, לא לגנוב, לא לנאוף וכו'). הקב"ה העניש את דור המבול מפני שהיו נגועים בחמס וגזל, וכן העניש גויים בסדום ועמורה מפני שנהגו ברשעות ופריצות אלה באלה. עם זאת, ללא הוראות יצרן לא נדע מה רצון ה' המדויק, ונטעה לגבי שאלות מוסריות רבות. הרחבתי על כך במאמר:
https://www.hidabroot.org/article/237113
2. התורה מגלה לנו את חומרתם של איסורים שונים - מיתה, כרת, לאו וכו' - באופן המגלה לנו על אלו ערכים חשוב יותר להגן בשעת הצורך. לדוגמה ישנם איסורים שלעולם אין לעבור עליהם, מצוות בגדר "יהרג ובל יעבור" כמו עריות ועבודה זרה ושפיכות דמים. אולם יש מקרים שבהם "שב ואל תעשה עדיף". אכן יש לבחון כל סוגיה לגופה, אך קיבלנו כללים במקרים של ספק והתנגשויות. לדוגמה "ספק ברכות להקל".
3. ערכי התורה אינם משתנים, אך פרטי המעשה יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות החיצוניות, וההדרכה ההלכתית תהיה בהתאם. מה שהופך את התורה לנצחית הם כלליה המסוגלים להתבטא בכל מקום וזמן, ובכך נותנים לנו הדרכה אידאלית לכל דור ודור. אחת הדוגמאות לכך היא חרם דרבנו גרשום.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il