ברכת הגומל למי שהיה חולה בשפעת והבריא

שלום רב,

למנהג הספרדים יש לו לברך הגומל, ולמנהג האשכנזים אין לו לברך הגומל אלא אם כן היה רתוק למיטה במשך יותר משלושה ימים.

מקורות: דעת השלחן ערוך (סימן ריט סעיף ח) שבכל חולי צריך לברך, אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל, אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום לדון. ואין הפרש בין מי שיש לו מחוש קבוע ובא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע. ועל פי זה כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ד' (סימן יד) שלמנהג הספרדים מי שחלה בשפעת ונפל למשכב, שיש לו לברך הגומל לכשיתרפא מחוליו. ועיין שם עוד, שכן הוא הדין אפילו באופן שהוא גרם לעצמו החולי על ידי חוסר זהירותו. ע"ש. ועיין חזון עובדיה ברכות (עמוד שעב) שאפילו אם היה רתוק למיטה במשך יום אחד, צריך לברך.

אולם הרמ"א שם כתב, ויש אומרים דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, וכן נוהגין באשכנז. וכתב בשלחן ערוך הרב (סדר ברכת הנהנין פרק יג סעיף ו) שלמעשה יש לנהוג שכל שמוטל על מיטתו יותר משלושה ימים יש לו לברך בעמדו. וע"ע משנה ברורה (ס"ק כח) וביאור הלכה שם. 

שנה טובה ומבורכת,

הלל מאירס