אמונה
אמיתות יציאת מצריים
- י"א תשרי התשע"ט
שאלה
לכאורה קצת קשה שאין מסורת ליציאת מצריים מבחינה פרטית. ז"א אין משפחות שמעבירות סיפורים אישיים על מה היה אלא היידע מסתמך על מדרשי חזל. לא כמו ביהמ"ק שהגמרא בעצמה מביאה גדולים שיספרו שראו והיו שם. אצלינו הכל מתבסס על ספר כך קיבלתי מאבא בלי הוכחות ישירות למשה ואהרון. אלא רק השערות.
תשובה
שלום וברכה,
אם זה "רק ספר", מדוע אפוא אין עוד דתות שמחזיקות באמתחתן ספרים המתעדים נסים לעיני מיליוני אנשים? האם ייתכן שמתוך 4000 דתות שיש בעולם, רק העם היהודי לבדו נושא עמו חגים וספרי היסטוריה המתעדים נסים בקנה מידה ארצי לעיני העם כולו?
לעצם שאלתך,
האם סבור הנך שכל אמריקני זוכר היכן היה סבי-סבי-סביו במלחמת האזרחים המפורסמת? ומלחמה זו התרחשה לפני פחות ממאתיים שנה. התורה שבעל פה הועלתה על הכתב לראשונה לפני 2000 שנה, בדור החופף לתחילת הגלות השנייה. בדורות אלה היו מן הסתם אנשים זכרו בעל פה גם מסורות משפחתיות ושושלות פרטיות מתקופת התנ"ך. אך איננו יכולים לחקור עדויות פרטיות של משפחות שחיו לפני 2000 שנה, ואין זה רציונלי לדרוש שיזכרו עדויות פרטיות שכאלו במשך תקופה אלפי שנים. מה גם שפרטים משפחתיים הם פחות חשובים לבני העם מאשר העדות ההמונית של יציאת מצרים ופירוש המצוות. ועל כן מן הסתם פחות התאמצו לזכור אותם.
לא קיים עם בעולם שהצליח לזכור פרטים משפחתיים במשך יותר מאלף שנה, וגם אין לצפות לדרישה שכזו מעם. נשארו מעט מאוד אמריקנים בימינו שזוכרים היכן היה הסבא-רבא-רבא שלהם במלחמת האזרחים, ועברו מאז בסך הכל 200 שנה מאז! ועם זאת העדות הלאומית של העם האמריקני נשארת, כי מיליונים מעבירים את האירוע האדיר הזה ממיליוני אבותיהם כהיסטוריה מקובלת ומוסכמת שראה העם כולו. גם במקרה דנן - עצם העובדה שקיימת הסכמה לאומית על האירועים ההיסטוריים בספר התורה, מהווה את העדות ההיסטורית המקובלת ביותר של העם מידי אבותיו.
המאורע ההמוני מקובל על כל העם מפי אבותיו. הפרטים הקטנים שקרו בתוך המשפחות לא יכלו להישמר במשך אלפי שנים, ואין היסטוריה בעולם שדורשת מעם כלשהו לזכור איפה היה סבי-סביו- לפני אלף שנה.
הנה שאלה דומה: האם אתה זוכר איך קראו לסבי סבי סביך לפני 500 שנה? האם פירוש הדבר שמשפחתך נולדה יש מאין ללא שורשים? המציאות היא שמשפחות לא טורחות לזכור את הפרטים הקטנים יותר מדורות ספורים. אך זה לא סותר את קיומם של האירועים הגדולים המוסכמים על כל המשפחות של העם. אמנם נותרו מעט מאוד אמריקאים שזוכרים היכן היה סבי-סבם במלחמת האזרחים, אך הדבר לא גורע מהזיכרון הלאומי של מלחמת האזרחים, שכן, כל בני העם מעבירים אותה הסכמה על ההיסטוריה מפי אבותיהם.
הנושא הוסבר במאמר "ההוכחה ההיסטורית":
https://www.hidabroot.org/article/219799
חשוב מאוד שתעיין בו.
אבותינו ואבות אבותינו העבירו בנאמנות את התורה והחגים והמצוות, והיו מוכנים להקריב את חייהם בכל דור על אמיתותה. אנו לא מאמינים ביציאת מצרים רק "בגלל שזה כתוב בתורה", אלא בזכות אבותינו המעבירים את התורה מדור לדור כהיסטוריה הלאומית של עמנו מזה 3300 שנה. על כן ספר התורה מהווה עדות היסטורית לאומית שאינה ניתנת להכחשה, וכל אותם "מכחישי מקרא" אינם שונים מאותם מכחישי שואה שהתעוררו בשנים האחרונות.
עם ישראל הוא העם היחיד בעולם שקיבל הוראות יצרן מפי אלוקים בפני עם שלם, בהתגלות אלוקית ובנסים המוכיחים את שליטתו בטבע, ואין תורה שהשפיעה יותר על העולם מתורת היהודים.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il