חברה והשקפה

עבודת קורבנות

  • י"א תשרי התשע"ט
אא

שאלה

שלום הרב,
יום יבוא ויחזור אלינו בית המקדש בעזרת ה', ואני רוצה לדעת מדוע התורה מצווה עלינו עבודת קורבנות?
מזה נותן לנו כל השחיטת דמים הזאת?
להרוג חיות ולהתיז את הדם שלהם?
בשביל להתקרב לה' יכולנו לעשות דברים אחרים בצורה נקייה יותר וטובה יותר,
אך להרוג חיות? מזה קשור?
אשמח לתשובה.

תשובה

שלום וברכה,

נא ראה בהרחבה במאמרי: מה המטרה של מצוות הקורבנות:

https://www.hidabroot.org/he/question/109247

היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.

היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.

וזו ההלכה:

"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).

בעבר היו אף מקריבים קורבנות כדי לכפר על עוונות. הקורבנות נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. אפילו בזמן קין והבל ונח, כשעוד לא אכלו בעלי חיים, היו מקריבים קורבנות לה'. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה.

אך באמת שאיני מצליח להבין נקודה אחת: האם כל ההבדל נמצא בעובדה שכעת רואים בעין את התרנגולות שעד כה נשחטו מאחורי דלתיים סגורות? הרי התרנגולת היא אותה תרנגולת, הסכין אותה סכין, הדם אותו דם, והבשר אותו בשר. אז במה שונה יום מיומיים? הכפרות כמו הקרבנות מראות את המציאות האמתית בלי מסכות. אנו שוחטים ואוכלים בשר בין כה וכה, אז מדוע אנשים מתגרשים מהמחשבה לעשות זאת לשם שמים על גבי המזבח? רוב הקרבנות היו נאכלים כידוע לאחר הקרבתם.

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:תכליתקרבנות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה