יצר טוב מול יצר הרע

שלום וברכה,

אם היצר הרע היה זהה ליצר הטוב או חזק ממנו, כולם היו רוצחים וגונבים. ועובדה שלא כך. יש לאנשים מוסר ומצפון והם רוצים להיות טובים ולא לרמוס זה את זה.

עצם העובדה שאתה יודע את האמת, ויודע שללמוד גמרא זה טוב - מעיד על כך שהיצר הטוב שלך חזק ואמתי יותר, נמצא בשורשך וביסודך. אחרת היית חושב שהרע הוא בעצם טוב, והיית אומר "מה רע לרצוח ולגנוב ולנאוף? מדוע צריך בכלל תורה ומצוות?"

היצר הרע אמנם מפתה לעבור עבירות, אך לא קובע את מהותך ורצונך העיקרי בחיים - יחסך לחיים ואורח חיים והאופן שבו אתה בוחר לחיות את חייך.

  ההבדל העיקרי הוא שהיצר הרע מציע הנאה מהירה וקצרה, בעוד היצר הטוב מציע טוב עתידי וגדול. קל יותר להתפתות לתאווה עכשווית מטוב עתידי. ולפיכך אנשים חוטאים. אך ודאי שהיצר הטוב מציע הנאה הרבה הרבה יותר גדולה וטובה מן היצר הרע - גם חיים רוחניים מספקים ובריאים יותר בעולם הזה, וכמובן גן עדן.

למעשה - אם היצר הרע לא היה מפתה כל כך, לא היה לו סיכוי בכלל מול מה שמציע היצר הטוב... זה לא היה קרב הוגן. הרי היצר הטוב מציע חיים שפויים וראויים גם בעולם הזה ונצח נצחים בעולם הבא. ומה יש ליצר הרע להציע? תאווה זמנית ששוכחים אחרי יום? חומר שכלה ונעלם? לכן היצר הרע קיבל כוח לעוור. והחכם בונה את אורח חייו בצורה חכמה כדי למנוע עצמו מנסיונות מיותרים שיגרמו לו לחטוא.

לדוגמה יעבור לאינטרנט מסונן, לא יטייל במקומות פרוצים וכדו'. 

אמת שלא תמיד קל לכבד הורים - אבל בזכות כך זוכה לאריכות ימים וחסד נצחי לעולם הבא. יהלומים לא מקבלים בקלות, אלא מתוך עבודה ומאמץ, כמו כל הדברים הטובים בחיים. הקרב הוגן: התאמץ ותזכה לקיים מצוות. 

 לבסוף כולנו מזקנים ונפטרים מן העולם, ולא לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 

ראה במאמר "שוב נפלתי":

https://www.hidabroot.org/article/231233

בברכה,

דניאל בלס