מדוע שמחת בית השואבה שמורה רק לגדולי תורה ואילו כל השאר רשאים רק לצפות ?

שלום וברכה

תולדות יעקב יוסף במדבר פרשת שלח לך 

כתב הרמב"ם בהלכות לולב (פ"ח הי"ד), וז"ל: מצוה להרבות בשמחה זו, ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות וכו' הם היו המרקדין ומשמחין במקדש, אבל כל העם באין לשמוע וכו'. ויש להבין למה לא ישמחו בזה השמחה כל מי שירצה, שהיא שמחת מצוה. 

ונ"ל דכתב הרמב"ם אח"ז (שם הט"ו), וז"ל: השמחה שישמח האדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, היא עבודה גדולה וכו' יעו"ש. והוא כמה שזכרתי בקו' ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח), ואהבת את ה' (דברים ו, ה), שהיא ציו[ו]י בדבר שאינו מסור ביד האדם לעשותו וכו'. והעולה שם במה שכתב המפרש להרמב"ם בפ"ב מה' יסודי התורה (ה"א) וז"ל: ולא ניתנו כל המצות אלא כדי שנגיע לזו המדריגה לאהבה את ה' וכו'. והיינו על ידי שידבק בתורה שהיא דרך ה', אז ממילא יבוא לו בלבו אהבתו ית', וכמו שאמרו באבות (פ"א מי"ב) אוהב את הבריות ומקרבן לתורה וכו', כי על ידי קירב' בתורה יהיה אהוב לך, ואתה אוהבו, מה שאין כן בלאו הכי דרך מוסר וחכמה אוילים בזו (משלי א, ז). 

וא"כ שפיר כתב הרמב"ם השמחה שישמח באהבת האל היא עבודה גדולה וכו', כי מסתמא קיים כל המצות שהיא דרך ה' ואז נכנס בלבו אהבתו ית', מה שאין כן בלאו הכי. לכך לא היו משמחין בשמחת בית השואבה רק גדולי החכמה, ולא לשאר העם שאין להם אהבת הבורא, רק שמחתו הוא הולל[ו]ת לשמח את עצמו. 

בהצלחה,

בנימין שמואלי