שאלה על מהות העולם.

בס"ד

שלום וברכה,

ראשית, אם העולם הזה כל כך מיוחד ומדהים ומלא פלאות, האמיני שהעולם הבא שהכין לנו הקב"ה מדהים אפילו יותר...

הביטי כי ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן:

- גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. 

- הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. 

- בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. - בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. 

- המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

מי שברא כל זאת, ודאי יש לו מטרות גדולות בשבילך.

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב.

אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"

בעולם הזה יש הסתר פנים. אך בעולם הבא רואים פני שכינה וזוכים לקרבת ה' בצורה הגלויה ביותר שאפשר, זהו העונג הגדול ביותר מכל העינוגים האפשריים. אמרו חז"ל: "צדיקים עומדים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (ברכות ב, סד).

כותב הרמח"ל בפרק הראשון של מסילת ישרים:

"והנה, מה שהורונו חז"ל הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא זה העולם. והוא מה שאמרו ז"ל (אבות ד, ו): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר ציוונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה".

בעולם הבא נקשרים לקב"ה וזוכים ללמוד את פנימיות התורה, כי שורשי כל מצוותיה ברצון האלוקי. חוכמת השם היא עד אינסוף, וכך גם קרבת ה'. 

חשוב להבין שבעולם הבא אין מושגים כמו שעמום, שהרי זמן ומקום תלויים בחומר הארעי המתכלה, אך לא במציאות רוחנית. לכן אמרו חז"ל שבעולם הבא אין לא קנאה ולא תחרות. 

הרמב"ן מבאר שבתחילת הגאולה, בני האדם יהיו גשמיים, אך ככל שיחלוף הזמן, גופי בני האדם יהפכו לרוחניים יותר ויותר, עד שנתקיים כמציאות רוחנית שאינם נצרכים לאכילה ושתייה. זו תהיה מציאות מופלאה מאוד כמו בימי האדם הראשון בגן-עדן.

על כל פנים, כעת אנו בעולם העשייה ולכן צריך להתרכז בתפקידנו כאן, שכן: "בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 

תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". 

 לכן אמליץ לך לא להרבות במחשבות על העולם הבא, ובמקום זאת להשקיע במצוות ובמעשים טובים בעולם הזה.

בברכה,

דניאל בלס