חברה והשקפה
גדרות
- כ"ח תשרי התשע"ט
שאלה
שהוסיפו על ''לא תאכל'' את '' לא תיגע".. בגלל זה הנחש הצליח "להפיל" את חווה וגרם לה לאכול לבסוף.
השאלה היא. הרי מה שקרה זה בעצם גדר לאיסור לא לאכול מהעץ. חווה הוסיפה גדר להתרחק מהעבירה ואמרה גם לא לגעת בעץ. וכביכול משמע מחז"ל שעשתה לא כהוגן. אבל השאלה הגדולה היא איך חז"ל עושים בעצמם גדרות לתורה? נכון שיש ציווי לעשות גדרות.
אבל מחווה אנחנו לומדים שהגדר שהיא הוסיפה זה מה שגרם לה ולאדם להיכשל. אז מבחינה רעיונית גם גדרות חז"ל גורמות לנו להיכשל.
דוגמא: לאדם קשה לשמור שבת בגלל כל מיני גדרות חז"ל. ובגלל זה הוא כבר מחלל השבת ועושה איסורי דאורייתא. שרוב הסיכויים שבלי הגדרות שחז"ל הוסיפו. השבת היתה קלה יותר לשמירה ורבים יותר היו שומרים. בעצם יוצא בדיוק כמו סיפור עץ הדעת.
אשמח לתשובה מפורטת. תודה רבה רבה
תשובה
שלום וברכה,
חווה לא טעתה בעשיית גדר. היא טעתה (או האדם הראשון הטעה אותה) כשייחסה את הגדר הזה לציוויו המפורש של בורא עולם. היא נגעה בעץ וראתה שלא קרה לה דבר, ולפיכך טעתה לחשוב שגם האכילה לא תגרום לה כל רע.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
המצווה לשמוע לפסיקת החכמים נמצאת בתורה:
"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה - לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא)
והנהגה זו נאמרה בכל דור ודור:
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹׁפט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ח-ט).
"אל השופט אשר יהיה בימים ההם - אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך" (משנה עדויות א, ה)
עוד נאמר בפירוש בתורה לשמוע להוראותם של זקני הדור: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז).
התורה מצווה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא, פרק יח, ל), ולמדו מכאן חכמים: "עשו משמרת למשמרתי" (יבמות כא, א).
כידוע, מרדכי ועזרא הסופר תיקנו תקנות עוד בימי התנ"ך, בימי בית המקדש.
ישנן ארבעים מלאכות אסורות בשבת, שחלקן נוגעות למעשים שבכל יום (איסור קורע מתייחס גם לנייר טואלט):
https://www.hidabroot.org/article/216988
האם ללא חכמים ניתן לשמור את השבת כתיקנה? מי שרוצים לשמור שבת - ודאי שומרים אותה כהלכתה. מי שאינם מקשיבים לחכמים - במילא אין להם כוונה לשמור את השבת כהלכתה.
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).
וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).
רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. זו הוכחה שהתורה נשמרה הודות לתקנות חז"ל. וגם היום אין ציבור שנאמן יותר לתורה והמצוות מהציבור ששומע לתקנות חז"ל. הרפורמים והקונסרבטיביים התעלמו מתקנות חז"ל, וכיום נוסעים בשבת ויום הכיפורים, ומתבוללים בהמוניהם. הרי לך ראיה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il