איך לחכמים יש כח לחלוק על בורא עולם

בס"ד

שלום וברכה,

התורה מעת נתינתה מן השמים הודיעה שלא נצטרך עוד לנבואות כדי לדעת כיצד מקיימים את מצוותיה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא לאמור, מי יעלה לנו השימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יא-יד).

פסוקים אלו מעידים כי ניתנה לחכמים היכולת ללמוד את התורה ולבארה כראוי לבני ישראל. מסיבה זו אפילו נביא אינו רשאי לשנות מצווה מן התורה ברוח נבואתו. התורה לא בשמים היא - מעת שירדה לעם ישראל, נתן ה' ברשות החכמים את הסמכות והכוח לפסוק בה הלכה נכונה לפי כללי המסורה, ללא צורך בנבואה נוספת לבארה. התורה מושלמת כפי שהיא, ולא נצרכת ל"השלמות" משמים. ה' הבטיח שתורתו לא תישכח לעולם מישראל (דברים לא, כא; ישעיהו נט, כא).

מעשה תנורו של עכנאי - היה למעשה ניסיון שבו ניסה הקב"ה את החכמים, כדי לבדוק האם יפסקו כפי ההלכה בבית דינם, או שישגו לפסוק לפי סימנים ורמזים נסיים. החכמים פעלו נכונה ולא סמכו על הנס, לכן ירדה בת-קול מן השמים לאשר את פסיקתם ואמרה להם: "נצחוני בני, נצחוני בני" - כלומר עמדתם בניסיון יפה. 

בברכה,

דניאל בלס