חברה והשקפה
שאולות באמונה
- כ' חשון התשע"ט
שאלה
שלום הרב, אני מוצאת את עצמי יום יום תוהה על עניין אמונה ואלוהות.
אנחנו כדת יהודית מאמינים שיש אל אחד, שיצר את כל היקום הזה, שאנו אפילו לא מסוגלים לתפוס, אנחנו מאמינים שהוא הכל, ומאמינים ברצון שלו להעניק טוב לברואיו. בעיקר מאמינים שהוא אלוקים ולא אדם, ולכן לא ברור לי למה בתפילות/ ק"ש שעל המיטה וכו' אנו מבקשים סליחה, אומרים ש'הכעסנו אותו', או זהוא שומע רואה וכו'. זה מתייחס לתכונות אנושיות ומצופה שאלוקים יהיה מעבר לזה- אשמח למענה והארה בעניין.
בנוסף, מהי האמונה בבית המקדש שיבנה? בית המקדש נחרב, המציאות הזו נחרבה, הדורות הופכים ליותר רוחניים, במטרה לחזור להיות טהורים ללא דם רצח ושאר דברים ששיכים לעולם הזה, איך יכול להיות שאנו צריכים לחזור לאותו מצב פרימיטיבי, של הקרבת קורבנות? ואיך זה שאנו צריכים להקריב קורבנות כדי ל'רצות' את ה', כאילו יש לו רגשות כלשהן. אשמח מאוד למענה בקרוב.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
לאלוקים ודאי יש רצון, אחרת לא היה בורא את העולם הזה, את נשמתך, ומציב אותה בתוך גוף.
אין לנו יכולת להכיל את הרצון האלוקי ולהבינו, שהרי אלוקים הוא מעל ומעבר לכל השגה אנושית. אולם נתן בנו כלים להשיג את רצונו ברמה האנושית שבה אנו מסוגלים. כעס של ה' מבטא התנהגות הנוגדת את התכלית האלוקית בבריאה. סליחה וכפרת עוון מאפשרת לנשמה לשוב ולדבק בבוראה, ולזכות לאור האלוקי.
חוכמת הבריאה מעידה על גודל הרצון האלוקי וחשיבותו.
ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
מי שברא כל זאת, ודאי יש לו מטרות גדולות בשבילך.
ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים?
הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.
הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך אדם שמח ומה יעשה אותך אדם עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך. עליך רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה.
להבדיל אלפי הבדלות, גם הליכה לשירותים יכולה להראות "פרימיטיבית", אך היא חלק בלתי נפרד מעולם העשייה. אלוקים לא מצווה דבר לחינם.
מבחינה פיזית הקרבנות אינם שונים משחיטה הנעשית לאוכל נפש. זהו חלק בלתי נפרד ממעגל החיים של הטבע, ומטרת האדם לקדש את החומר - באמצעות החומר.
היו מקריבים קורבנות כדי לכפר על עוונות. הקורבנות נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. אפילו בזמן קין והבל ונח, כשעוד לא אכלו בעלי חיים, היו מקריבים קורבנות לה'. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה. ראי בהרחבה במאמר "מה המטרה של מצוות הקורבנות?"
https://www.hidabroot.org/he/question/109247
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il