כהונה / יהדות

בס"ד

שלום וברכה,

יהדותו של אדם עוברת דרך אמו, בעוד שבטו (כהונה לדוגמה) עוברת רק דרך האב. 

זו גזירת הכתוב, הלכה למשה מסיני, על פי הפסוק: "בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך, כי יסיר את בנך מאחרי". כיוון שנאמר "כי יסיר את בנך" ולא נאמר "את בתך", מכאן שהיהדות עוברת דרך האם.

ניתן להציע לעניין הסברים שונים לכך.

האם נושאת את עובריה בבטנה תשעה חודשים, יולדת ומניקה אותם, מגדלת את ילדיה בביתה עד בגרות, לכן קיים חיבור פיזי ורוחני גדול יותר דרך האם. אמרו חז"ל שהנשמה יורדת ביום הארבעים ונכנסת בעובר - עוד בבטן האם.

האב לעומת זאת תפקידו חיצוני וציבורי, הוא מחויב לפרנס, להתפלל במניין וכו', חיבורו לילדיו הוא במישור מוחצן יותר, לכן הגיוני שהשבט והמעמד הציבורי יעברו דרכו.

ברכת כהנים היא מצווה ציבורית שהתחייבו בה כל הכהנים, ולא יכולים להיפטר ממנה (במדבר ו, כב-כז). הכהן הצטווה לברך את הקהל. נשים נפטרו ממצוות ציבוריות משום כבודן וצניעותן, ולכן אינן מברכות ברכת כהנים - אך הן עצמן מתברכות יחד עם הקהל. 

בברכה,

דניאל בלס