סדר חלוקת הלחם בברכת המוציא

שלום רב,

יש מחלוקת בין גדולי הפוסקים אם יש להקדים את אביו ואמו או את סבו וסבתו, ולכן ראוי לבקש מקודם את הסכמת אביו ואמו שיתן קודם לסבו וסבתו, ואח"כ יתן לאביו ואמו, ואח"כ לאשתו.

מקורות: דעת המהר"ם חגיז בשו"ת שתי הלחם (סימן מג, ד"ה אמנם) שבפני אביו אם ישאל לו זקנו דבר אחד ששאל לו אביו ודאי שכבוד זקנו עדיף וקודם, מאחר שהוא ואביו חייבין בכבוד הזקן. וכן בשו"ת רבי עקיבא איגר קמא (סימן סח ד"ה הנה) הביא מספר לוית חן (פרשת ויגש) שבחיי אביו מחוייב בכיבוד אבי אביו יותר מכיבוד אביו. גם בשו"ת תשובה מאהבה חלק א' (סימן קעח) כתב, שבמעמד שלשתן יחדיו הזקן ובנו ובן בנו, אם אומר לו אביו השקיני מים, וזקנו אומר נמי השקיני מים, אז אפילו אם נותן לאביו, שורת הדין על אביו להשקות לאביו הזקן מפאת כבוד אב, ועתה למה לו להטריחו לאביו לתת לו והוא יתן לאביו, נותן הוא תכף לאבי אביו, ומקיים כבוד שניהם כאחד הגם שמקדים זקנו לאביו זהו בעצמו מכבוד אביו שלא להטריחו. ע"ש.

אולם בשו"ת שאילת יעבץ חלק ב' (סימן קכט) חלק בתוקף על דעת שתי הלחם הנ"ל וסבירא ליה שבכל אופן אביו קודם לאבי אביו. ע"ש. וכך סוברים בשו"ת רבי ידידיה טיאה ווייל (חלק יורה דעה סימן נט ד"ה איברא) ובשו"ת משיב דברים (סימן קמ) שדווקא כשאביו ואמו מבקשים ממנו השקיני מים, אביו קודם מכח הסברא של אתה ואמך חייבים בכבודו, היות והוא חייב לכבד את שניהם בשווה, ולכן סברא זו מכריעה, אבל אביו ואבי אביו ודאי אביו קודם בכל ענין, היות וחייב בכבוד אביו יותר מאבי אביו, ולכן אין בזה את הסברא של אתה והוא חייבים בכבודו. ע"ש. וכן פסק בשו"ת חלקת יעקב (חלק יורה דעה סימן קלה).

וע"ע בשו"ת בריתי שלום חלק ו' (סימן ו) שהמקדש ומוציא את אשתו ואת אמו ידי חובתן, שיש לו להקדים למזוג לאמו מכוס הקידוש לפני אשתו. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס