הלכות ומנהגים
האם מותר לנקום לשם חינוך?
- י"ב טבת התשע"ט
שאלה
שלום לרב,
האם מותר לחנך את מי שהרע לי על ידי שאנהג עמו כמו שנהג עימי או שיש בזה איסור לא תקום ולא תטור?
תודה
תשובה
שלום רב,
אם באמת כל כוונתו לחנך את חברו שלא ישנה באוולתו, ללא שום תערובת של תאוות נקם, אין בזה איסור לא תקום.
מקורות: כן כתב בדרך אפשר הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל באשל אברהם מהדורא תנינא (סימן קנו) אודות איסור לא תיקום, אם נוקם בדרך משפט שלא ישנה באוולתו נגדו אולי קיל. והגאון רבי שמעון גרינפלד זצ"ל פשיטא ליה להתירא בספרו שו"ת מהרש"ג חלק ב' (סימן נג) שאיסור הנקימה לא נאמר אלא באם כוונתו רק בשביל נקמה בעצמה לצער את חברו בשביל מה שחברו ציער אותו או לא עשה עמו טובה, ואין כוונתו כדי לתקן את העתיד לבוא כדי שמכאן ולהבא לא יצער אותו יותר רק בכהאי גוונא איכא איסור נקימה, אבל אם כוונתו לתקן את העתיד לבוא כדי שחברו לא יצער אותו יותר בכהאי גוונא ליכא איסור נקימה כיון שכוונתו לצורך תיקון על מכאן ולהבא. ע"ש.
וכך נקט הגאון רבי אברהם וויינפעלד זצ"ל בספרו שו"ת לב אברהם (סימן קכח) וזה לשונו: אבל העושה מעשה נקמה בלא כל הרגש של שנאה בלב, אלא בדרך חינוך ללמדו דעת ולהראות לו איך מרגישים אם צריכים לשאול טובה מאחר והאחר מסרב, אם באמת זהו כונתו, אז אין כאן לאו דלא תקום ולאו דלא תטור כלל, וזהו דין באמת בכל אדם כמו אב המכה את בנו ורב המכה את תלמידו אינו עובר על לאו דלא יוסיף להכותו, כן משום חינוך בלא הרגשת נקמה אין עוברים בלאווין אלו, אלא שזו אחת מעבודות הקשות שבמקדש שידע אינש בנפשיה שרק טובת חבירו והדרכתו מניעו לעשות מעשה נקמה וכו'. ע"כ. (ונמצא שלפי שיטת המהרש"ג גם אם מעורב תאוות נקם אין איסור כל עוד כוונתו גם למנוע מחבירו לצערו בעתיד. אולם לשיטת הלב אברהם רק אם כוונתו היחידה היא לשם חינוך אזי אינו עובר בלא תקום).
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il