להבין מה זה מדרש

שלום וברכה,

מדרשים הם ביאורים עתיקים מאוד לתורה שעברו בעל פה, ונכתבו לפני כאלפיים שנה בקירוב. מטרתם לתאר רעיונות שמעבר לפשט בתורה, והם מלמדים רעיונות מוסריים עמוקים. חלק מהמדרשים נאמרו כפשוטם, אך רבים מהם כמשלים בלבד. כדי להבין מתי המדרש מדבר כפשוטו ומתי כמשל, צריך לעיין היטב במפרשים.

מדרשים רבים לא נועדו לתאר את המציאות כפשוטה, כי אם ללמד רעיונות עמוקים ופנימיים שעומדים מאחורי המציאות. ובפרט בדברי מוסר וקבלה, שהדברים עמוקים, וגם סיפורים שנראים פשוטים חובנים בהם עומק רב ונסתר על עולמות עליונים ותיקון המידות. 

רק על המקרא אמרו חז"ל בפירוש: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת, דף סג, א), אך המדרשים לעיתים קרובות לא נאמרו כפשוטם. כן פסקו רבותינו: "אין למדים הלכה מדברי אגדה", "אין מקשין מדברי אגדה"‏, "אין מדקדקין עליהן" (ראה עוד בהקדמה למורה נבוכים להרמב"ם; רס"ג, אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 65; רבנו חננאל, אוצר הגאונים, חגיגה, תשובה נ'). המדרשים של חז"ל, כשמם כן הם - מדרשים - הם נועדו להידרש, ולדרוש לנו מוסר וחכמה. 

למה הדבר דומה? לכך שמישהו יספר לנו משל על שועל המדבר עם דג, ומישהו לפתע יקשה עליו: "אבל שועלים אינם יכולים לדבר!", כאשר מובן שכוונת הדברים אינה לחיה שנקראת שועל, אלא לרעיון המופשט שהשועל מייצג במשל. מדרשים רבים של חז"ל נועדו לייצג רעיונות עמוקים ונסתרים מאחורי משלים וציורים. בלעדי המפרשים לא נוכל לדעת מתי היתה כוונת המדרש כפשוטו המילולי ומתי נאמר בדרך משל.

המהר"ל מפראג דרש מדרשים רבים בגמרא שלא לפי פשוטם. כך לדוגמה, המדרש האומר שמשה רבינו היה בגובה חמישה מטר, אינו כפשוטו על פי מפרשים רבים, שהסבירו כי כוונת חז"ל היתה לגבהותו הרוחנית של משה בפני העם, וכיצד הרגיש כל אדם שעמדו לפניו בדור המדבר (מהר"ל בחידושי אגדות על בבא מציעא, פ"ד). וכיוצא בהם.  

כך לדוגמה, ישנה גמרא הדורשת "יעקב אבינו לא מת" (תענית, דף ה, עמוד ב), ומקשים שם בגמרא, שהרי נאמר במפורש במקרא שספדו את יעקב וקברו אותו, ומשיבה על כך: "מקרא אני דורש! ...מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים", ובדומה לכך נאמר בזוהר: "דוד מלך ישראל חי וקיים".

ניתן לקורא ביאור פשוט על כל המדרשים בגמרא, בספרים "שיעורים בהגדות חז"ל" של הרב גבהרד, שם מבאר את כל אגדות הש"ס באופן הגיוני ופשוט לכל קורא. 

בברכה,

דניאל בלס