חברה והשקפה

בחירה. האמנם!?

  • ט"ו טבת התשע"ט
אא

שאלה

לכבוד הרב שלום רב. שאלו אותי בעבר שאלה שאין לי עליה תשובה. הייתי שמח לו תהיה לי, אף על פי שאין זה משנה לי מאומה מההשקפה. השאלה כדלהלן: מהו המושג בחירה. הרי יטען הרשע: אם לצדיק היו טבעים ותכונות כשלי בדיוק, לא היה מצליח להגיע למקסימום הנדרש ממנו אלא היה פועל כמותי בדיוק, מכיון שאין תוצאה בלי סיבה! ולא שייך לומר ששנינו עם אותן תכונות נבצע פעולות שונות. לדוגמה: אם המצווה הראשונה שהיינו עושים בחיינו היא לימוד מוסר, מה יוביל את הצדיק ללמוד ואת הרשע לא לחשוק בזה- על כורחך שמכיון שהצדיק מטבעו זריז למצוות יותר או בעל תכונות טובות יותר מהרשע. וישנה אפשרות אחרת: שהקב"ה זימן לצדיק שיראה את ספר המוסר ולרשע לא. בין כך ובין כך, בשני המקרים אין זו השתדלות והתגברות מיוחדת של הצדיק אלא טבעיו ותכונותיו גרמו לו. נמצא, שאם הצדיק היה בטבעיו כמו הרשע ממילא לא היה חושק בלימוד המוסר. וכן להפך, אם היה הקב"ה מזמן לרשע את ספר המוסר או תכונות כשל הצדיק גם הוא היה מצליח.
וארחיב עוד. משל לאומן שהוא גם צייר וגם פיזיקאי שהשקיע בשני תלמידים, כל אחד תחום אחד. כשהגיעו לשלב הבחינה, התלמיד שלמד ציור הצליח ואילו זה שלמד פיזיקה נכשל. בפשטות, זו סיבה מספקת להעריך את התלמיד שלמד ציור, שהקריב והשקיע מיכולותיו למען המורה, וסיבה מספקת לנזוף ולענוש את התלמיד שלמד פיזיקה, שלא השקיע למען המורה. אך אם נעמיק נבין אחרת: שיאמר התלמיד שלמד ציור "אם היו מלמדים אותי באותה כמות זמן את תחום חברי הייתי נכשל". ומאידך יטען התלמיד שלמד פיזיקה "לו היו מלמדים אותי ציור הייתי מצליח". אין אם כן כל סיבה להעריך את הצייר ולענוש את הפיזיקאי, וכדי להגיע להערכה יצטרך הצייר להצליח גם בפיזיקה. וכדי להגיע לענישה יצטרך הפיזיקאי להיכשל גם בציור. והנמשל ברור. סליחה על האריכות ותודה רבה מראש.

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

עצם הסיבה שאדם אחד יורד לעולם עם נסיונות קשים, והשני עם נסיונות קלים, הוא בגלל חשבונות מגלגולים קודמים. מי שתיקן את מידותיו בגלגול הקודם, יורד לעולם לתקן דברים קלים (עבודת התפילה וכדו'), ומי שנכשל בגלגול הקודם, חוזר שוב לעולם עם אותם נסיונות קשים שלא תיקן. ולכן אחד נולד למשפחה דתית ואחד לחילונית, כל אחד כהמשך למה שהשיג בגלגולו הקודם. ואמר הגר"א שיכול כל אדם לדעת מה ירד לעולם לתקן, בהתאם לנסיונותיו ויצריו.

עם זאת שאלתך נכונה, ומטעם זה אמרו חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב, ד). לכל אדם יצרים משלו, ונסיונות פרטיים רק לו - ולכן רק הקב"ה לבדו חוקר כליות ולב, ומסוגל לשפוט את האדם לפי כוחותיו הפרטיים ונסיונות חייו. אמרו חז"ל (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". וגם אמרו (בבא בתרא, דף טז, עמוד ב): "שאין אדם נתפס בשעת צערו". 

אף על פי כן, אוי לו לאומר שהקב"ה ותרן. וצריך לדעת שהקב"ה נותן לאדם נסיונות שבכוחו לעמוד בהם, אם מעט ואם הרבה. אך כל מטרת ירידתנו לעולם הזה היא לעמוד בנסיון. וכל אדם צריך לעמוד בנסיונות הפרטיים שה' הכין לו, ורק לו. יש אדם שעיקר נסיונות בכסף, ואחר שעיקר נסיונו בכעס, והשלישי שעיקר נסיונו בעוני, והרביעי שעיקר נסיונו בעושר וגאווה, וכיוצא בהם. אך לכל אדם ניתנה בחירה חופשית למרות אופיו. ויכול אדם לתקן את מידותיו.

בעלי תשובה שהיו כעסנים ולא מכבדים את הוריהם - למדו בזכות חזרתם בתשובה להיות רחומים וענווים ומכבדים את הוריהם - כפי שעינינו רואות. אף אדם בעלי מידות רעות, אם רצונם בטוב, יכולים להתהפך לטובה. הכול בכוח הבחירה החופשית. וכן כתב הרמב"ם בהלכות דעות, שלמרות שאדם נולד באופי מסוים, בכוחו להפוך את אופיו בבחירתו החופשית על ידי לימוד מוסר והתמדה.

ויותר מזה צריך לזכור מה שאמרו חז"ל: "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו", כלומר, כאשר אדם נולד עם יצר "רשע", פירוש הדבר שבכוחו להיות צדיק יותר מחברו, שלא קיבל יצר רע כשלו. כי עבודת ה' היא בעצם הפיכת היצר הרע ליצר טוב, על ידי הכוונתו ולא על ידי ביטולו. צריך להתייחס ליצר הרע שלנו כבהמה שבכוחה להוביל אותנו או לשרת אותנו, הכול תלוי בהכוונתנו.

לעצם שאלתך אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".

מכאן יצאנו למדים, שעוד בטרם יורד כל אדם לעולם, נקבע עבורו בשמים מה יהיו הנסיונות והקשיים הפרטיים בחייו, אם יהיה עשיר או עני, אם יהיו לו קשיים בפרנסה, אילו מחלות או כאבים יפקדו אותו בחייו וכיוצא באלה. לכל אדם חשבון פרטי משלו, אשר נוגע לעיתים רבות במעשיו ונסיונותיו מגלגולים קודמים, שקובע את מאורעותיו בחיים. אך הבחירה אם להיות צדיק או רשע נתון לגמרי בידינו למרות המצבים החיצוניים. אנו יכולים לבחור בדרך האמונה והביטחון, ולבטוח שהכל נועד לטובה, ולקבל את הייסורים באהבה, או להתכחש חלילה לבוראנו ולהגדיל את עווננו. ועניין זה תלוי לגמרי בידינו.

יש אדם שהישגיו נראים קטנים בעולם הזה, אך בעולם הבא ייחשב לצדיק - כי נסיונותיו היו קשים וגדולים. ומנגד זאת יש אנשים שנראים צדיקים בעולם הזה, אך בעולם הבא יהיו קטנים מאוד, כי לא טרחו לעשות כל מה שיכלו בכוחותיהם הרוחניים. רק ה' חוקר כליות ולב, ולכן העולם הבא נקרא "עולם האמת", כי שם כל אדם מצוי בדרגתו הרוחנית כפי הישגיו האמיתיים - המאמץ שהשקיע, ולא חיצוניותו.

אמרו בגמרא שרק תלמידי חכמים נמצאים באותה דרגה וכבוד בעולם הזה ובעולם הבא.

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:גזירת שמיםבחירהכשרות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה