חברה והשקפה
הצלת משה
- י"ט טבת התשע"ט
שאלה
בס"ד.
פרשת "שמות"
"וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל-עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל-הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל-הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן"
רש"י:
"לכל עמו: אף עליהם גזר. יום שנלד משה אמרו לו אצטגניניו היום נולד מושיען, ואין אנו יודעין אם ממצרים אם מישראל, ורואין אנו שסופו ללקות במים, לפיכך גזר אותו היום אף על המצרים, שנאמר כל הבן הילוד, ולא נאמר הילוד לעברים, והם לא היו יודעים שסופו ללקות על מי מריבה".
נשאלת השאלה: לפי הכתוב בפס' לעיל ופירוש רש"י הרי הייתה גזירה גם על המצריים אז איך בתיה בת פרעה הצליחה להציל את משה מהיאור? - הרי אם היא תאמר שהוא מצרי - הגזירה חלה גם עליו!
ועוד קצת קשה כי מצאנו שהמצריים המקוריים שחיו אז היו כהי עור כמו כושים! ואילו היא מוצאת בתיבה ילד בהיר עור כמו היהודים. ויש הוכחות לזה בארכיאולוגיה שהמצריים שגרים היום במצרים הם כלל לא מצריים אלא מוסלמים. ואילו המצריים שהיו אז היו כהים בעורם. ואפשר בקלות להבדיל בין מצרי ליהודי באותם הימים. ועוד גם משה נולד מהול ולפי זה היה גם אפשר להבדיל בינו למצריים. אז איך בכל זאת בתיה מחליטה להצילו ואף מצליחה כביכול להסתיר זאת עד יגדל משה ויצא אל אחיו לראות בסבלותם?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
כולם ידעו שמשה היה יהודי, ועם זאת בתיה אימצה אותו כבן. והסיבה שפרעה נתן לה להחזיקו היה משום שהחרטומים בדקו בו באופן אישי ועשו לו מבחן לבדוק בו:
"והיו שם יושבין חרטומי מצרים, ואמרו: מתיראין אנו מזה שנוטל כתרך ונותנו על ראשו, שלא יהיה זה אותו שאנו אומרים שעתיד ליטול מלכות ממך. מהם אומרים להרגו, מהם אומרים לשרפו. והיה יתרו יושב ביניהן, ואומר להם: הנער הזה אין בו דעת, אלא בחנו אותו והביאו לפניו בקערה זהב וגחלת, אם יושיט ידו לזהב יש בו דעת, והרגו אותו, ואם יושיט ידו לגחלת, אין בו דעת ואין עליו משפט מות. מיד הביאו לפניו ושלח ידו לקח הזהב, ובא גבריאל ודחה את ידו ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו, וממנו נעשה "כבד פה וכבד לשון"' (שמות רבה א, כו).
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il