תפילות מרובות שלא נענות

שלום וברכה,

צר לי על כאבך, אך לעולם אל תתני לקשיים לפגום באמונתך - כי האמונה היא חיינו!

לבסוף כולנו מזקנים ונפטרים מן העולם הזה, ולא לוקחים איתנו דבר לחיי העולם הבא מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 

כל תכלית ירידתנו לעולם הזה הוא לקיים מצוות ולעמוד בנסיונות, לבטוח בקב"ה שעושה הכול לטובה גם אם קשה.

אפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

צריך לבטוח בקב"ה, וגם אם יש קשיים - לומר שזו כפרת עוונות, ולהמשיך להתפלל ולהשתדל. עדיף לסבול בסבל שתיארת מאשר בקשיים של חולי או פרנסה ל"ע. הקב"ה לרוב ממיר ייסורים קשים בייסורים קלים יותר, לכן צריך לקבל את הייסורים באהבה, כי ודאי לא עושה דבר לחינם - אלא הכול לטובת הנשמה ותיקונה.

לעצם שאלתך, יש בזה מחלוקת אם מתאים לאשה לנהוג מטעמי צניעות. ראי בהרחבה:

https://www.hidabroot.org/question/98823

בברכה,

דניאל בלס