שבת ומלאכים

שלום וברכה,

"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", הוא פסוק שמתייחס לבריאת העולם בשישה ימים, וסיומו לפני כניסת היום השביעי. הרמב"ן כותב שפשוטו מדבר על מאורות השמים, הכוכבים, אך יש בו רמז גם למלאכים והנשמות שנבראו בשישה ימי בראשית.

מעשיו של האדם משפיעים גם על עולמות עליונים, כי יש קשר בין העולם הזה לבין העולם הבא. לא הייתי מגדיר זאת "הטרדה" אלא "הריסה". כשבני אדם מקלקלים את מעשיהם ומתנהגים בניגוד לתוכנית הבריאה, הם מזיקים לה.

המושג "זמן" עשוי להתקיים בצורה אחרת בעולם הבא, אך אין לנו הבנה בכך.

הקב"ה אמר שהשבת היא ברית בין בני ישראל ובינו: "ואתה דבר אל-בני ישראל, לאמור, אך את-שבתותיי, תשמורו: כי אות היא ביני וביניכם" (שמות לא), ובנביא ירמיהו נאמר כי בזכות עם ישראל מתקיים העולם: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה).

עם ישראל ששומר את השבת מקיים את העולם, ולכן תפקידו חשוב כל כך. 

הגויים אינם חייבים בשמירת שבת, כי הם אחראים לחלק הגשמי של העולם.

רמב"ן, בראשית ב, א:

עריכה"וְכָל צְבָאָם" - "צבא הארץ" הם הנזכרים חיה ורמש ודגים וכל הצומח גם האדם ו"צבא השמים" שני המאורות והכוכבים הנזכרים כענין וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ד יט) גם יכלול השכלים הנבדלים כענין רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו וגו' (מלכים א כב יט) וכן יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיהו כד כא) והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית וכן נפשות האדם צבא השמים הנה".

בברכה,

דניאל בלס