חברה והשקפה
אופן בקשות מהקב"ה מתוך שמחה או דמעות?
- כ"ב שבט התשע"ט
שאלה
כאשר יש לאדם חוסר בעולם (פרנסה,זוגיות,בריאות או כל דבר אחר) והאדם מתפלל על החיסרון האם התפילה צריכה להיות עם דמעות והבעת כאב מתוך הצער בחסרון הדבר או שהאדם צריך להתפלל משמחה ללא דמעות כי כך השם רצה ועדיין לא הגיע הזמן? (האם האדם צריך להצטער בחסרון שלו בתפילה או לעבוד על עצמו להיות בשמחה תמיד כי החסרון שיש לו זה לטובה ולהתפלל מתוך שמחה ללא דמעות וצער?)
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
אלו שתי דרכים בעבודת השם. עבודת התפילה ועבודת הביטחון.
תפילה בתחנונים היא בקשת רחמים מה' על חסרוננו, אמרו חז"ל ששערי דמעה לא ננעלו, ויש כח רב לתפילה בתחנונים. גדולי ישראל היו מזילים דמעות בתפילותיהם על הצלחת חינוך ילדיהם לתורה ומצוות!
שמחה היא הפגנה של ביטחון בה', יש לביטחון כוח גדול להוריד שפע מן השמים: "הבוטח בה' חסד יסובבנו".
מהי העבודה המצופה ממך?
דבר זה תלוי ברגשות שנותן ה' בלבך. אם נותן לך להרגיש חסרון ומועקה על מצבך וצורך לבקש, אז זו היא עבודתך הרוחנית ותיקונך - להתפלל ולבקש בתחנונים. הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים.
אך במידה והנך מרגיש שלם עם מצבך הגשמי, גם עם חסרונותיך וקשייך, אז הפגן שמחה וביטחון. ראה בהרחבה:
https://www.hidabroot.org/article/3024
וכן:
https://www.hidabroot.org/article/2927
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il