תיבת נח - סתם מעץ או משהו יותר רוחני?

שלום אוריאל

כלל הוא בתורה הגשמיות והרוחניות נכונים. התיבה בוודאות מוחלטת הייתה עשויה מעץ ובמידות המסוימות כפי שמתואר בתורה אך זה אינו סותר שזה היה הרובד הכי חיצוני של התיבה ובמהותה היא מכילה עניינים רוחניים גבוהים .

וזה כלל שתקף לכל נושא או מושג שמוזכר בתורה. וכיוון שנגענו בנושא התיבה נבאר קצת מעניינה ברוחניותה: לכאורה יכול אדם חכם לשאול שאלה פשוטה מדוע בכלל היה צריך נח לתיבה להינצל.

הרי מבואר במדרש שבארץ ישראל לא ירד מבול אם כן ילך נח וכל הפמליה שלו (כל בעלי החיים שבבריאה) לארץ ישראל וינצלו, מדוע היו צריכים לכל הטרחה הזאת של לבנות תיבה ולהיות בתוך סערת המבול ארבעים יום וארבעים לילה, ובתיבה במשך שנה תמימה ? על דור המבול נאמר בתורה "קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס"- הבריאה איבדה בעצמה את זכותה לקיום – חמס פירושו כוח הנטילה ,כל אחד חטף מהשני בלי לתת לשני ובזה התפוררה החברה האנושית לגמרי ובטל הקשר הסמוי של הנתינה שמאחד את קיום העולם, קץ כל בשר בא לפני- מעצמו הגיע. ההצלה מהמבול הייתה חייבת להיות בדבר ההפוך – כוח החסד והנתינה.

נח ומשפחתו שמשו והאכילו עשרות אלפי בעלי חיים כל אחד בזמנו ובמזון המיוחד לו ביום ובלילה במשך שנה תמימה , ללא יום וללא לילה עבדו והתעסקו רק בדבר אחד נתינה (פעם אחת מתוך מאות אלפי הפעמים נח התרשל ואיחר את מזונו של האריה וננשך ונעשה בעל מום ומרומז בפסוק "וישאר אך נח "). חסד זה הוא הרוחניות שבתיבה, ובדרך הטבע הייתה צריכה להתפרק לגמרי בתוך אותו ים סוער של מבול של גפרית ומים רשעות וחמס, אלא שזה הנס של התיבה – נשמרה בתוך ובזכות החסד הנפלא שהיה בה. ארץ ישראל היא מקום החסד העליון והגמור והיא כלל לא הייתה בתוך כל הפגם הזה היא ארצו של אברהם אבינו עמוד החסד ולכן בדרגה זאת לא שייך כלל המבול ולא היה מועיל לעולם כולו.

נח לפי דרגתו לא היה בעל חסד כאברהם אלא עשה את החסד רק כשצריך ולא חיפש מעצמו היכן ניתן לעשות חסד,ולכן לא יכול היה להינצל לפי דרגתו בארץ ישראל,הוא הוצרך להצלה של התיבה שהיא החסד הפשוט יותר שנמצא בתוך סערת העולם הרגיל. ובה התרגל בעשיית החסד עד שגאל את העולם ויצרו אותו מחדש עם קוד מוסרי של חסד שהוטבע בבריאה מכאן ואילך עד סוף הדורות