האם מותר לענות אמן בלי כיפה?

שלום רב,

לכתחילה ראוי שלא לענות אמן בלי כיפה. ואם אין לו כיפה ישתדל לפחות להניח ידו על ראשו לפני שיענה.

מקורות: בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן טו סוף אות ז) הביא בשם הכנסת ישראל ששון (סימן יז) שאף על פי שכתב מרן שאין לומר אזכרה בגילוי הראש, היינו דווקא בהזכרת ה', אבל לענות אמן יהא שמיה רבה בגילוי הראש מותר. וכן בשו"ת ויצבור יוסף חלק א' (סימן יז) העלה כי מי שהוא בגילוי הראש כגון שנפלה לו הכיפה ושמע ברכה או קדיש, מותר לו לענות "אמן" וכן "יהא שמיה רבא מברך" בגילוי הראש. אך טוב יותר שישים את ידו על ראשו בשעה שעונה אם יספיק. 

אולם בשו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק אורח חיים סימן  א אות ו) הביא מהגאון ר' אברהם סבע זצ"ל בספר צרור המור (פרשת נשא) שאישה שענתה אמן בגילוי הראש, חטא הוא בידה, כי "אמן" בגימטריא הוי"ה אדנות וכו', כאומרם (מסכת ברכות דף נג עמוד ב) גדול העונה אמן יותר מן המברך, כי המברך אומר שם ה' בלבד, והעונה אמן הוא בגימטריא הויה אדנות. והאישה ההיא תשא את עוונה וכו'. ולכן יש להיזהר שלא לענות אמן, ולא לברך בגילוי הראש. ע"ש. וכתב על כך: ומסיום דבריו מוכח שלא רק אישה נשואה שחייבת לכסות את ראשה, כשענתה אמן בגילוי הראש, חטאה בזה, אלא גם באיש חטא הוא בידו לענות אמן בגילוי הראש. אלא שיש לומר שזהו כשאפשר לו להיזהר לכסות ראשו, והוא עונה אמן בגילוי הראש, חטא הוא בידו, אבל כשאי אפשר לו לכסות ראשו, כגון שהוא אנוס, והאמן היא מצווה עוברת, מוטב שיענה אמן אף בגילוי הראש. וע"ע בגליונות ומילואים ביביע אומר חלק ו' שם.

וע"ע בספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק א' (פרק א סעיף ו) שהביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם שמע ברכה קדיש וכדומה, ואין ברשותו כיסוי לראש, יניח ידו על ראשו ויענה. וכן בספר דעת נוטה חלק א' (עמוד פא) נשאל הגר"ח קניבסקי שליט"א לגבי הבא לברך ליד אדם שאינו חובש כיפה האם רשאי לברך בקול ולזכות את השומע בעניית אמן או שצריך לברך בלחש כדי שהלה לא יענה אמן, והשיב: בלחש. 

ואף על פי שכתב השלחן ערוך אורח חיים (סימן צא סעיף ד) שהנחת יד על הראש לא חשיבא כיסוי, מכל מקום כבר הובא במשנה ברורה (סימן ב ס"ק יב) שיש מקילין בזה בשעת הדחק.

בברכה,

הלל מאירס