חברה והשקפה
ה’ נתן חוק בטבע
- ו' אדר א' התשע"ט
שאלה
הנה נתן חוק בטבע דוד המלך כתב חוק נתן ולא יעבור אבל בגמרא כתוב על רבי חנניה בן דוד שאמרה מי שאמר לשמן לידלוק יגיד לחוץ לידלוק אז יוצא שרבי חנינה בן דוסה חולק על דוד המלך כי הוא אמר חוק נתן ולא יעבור ואילו רבי בן דוסה אומר האמנם נתן חוק אבל גם יעבור עליו הודה לך לקבל תשובה בהקדם לאמיל שלי ותודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
יש כלל ויש יוצא מן הכלל, ואין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.
"חוק נתן ולא יעבור" הוא דרך הטבע של העולם, על כן אמרו חז"ל שאל לאדם לבטוח בנס, כי הקב"ה פועל באופן הרגיל דרך הטבע.
צדיקים כמו רבי שמעון בר-יוחאי היו בדרגה רוחנית כה גבוהה, שלא הבחינו עוד בין טבע לנס, ועל כן נעשו להם נסים מעבר לגדרו של עולם, אך אין זה דבר רגיל ופשוט, אלא זכות שניתנה רק ליחידי סגולה שבזכות אמונתם עלו בעצמם מעל הטבע.
הסביר הרב דסלר זצ"ל (נוסח מחדש מן הספר "מכתב מאליהו", חלק א, עמוד 178):
"הטבע הוא חוק בבריאה אותו הציב הבורא כדי שיתנהג הטבע בצורה מוגבלת של סיבה ותוצאה. כמו הזריעה, החרישה וההשקייה - כל אלו הן הסיבות הטבעיות שגורמות לגידול התבואה, אבל באמת לא נדע את הסיבה לתהליך הזה, רק נדע שהוא חוזר על עצמו. האם זהו לא נס שקורה תמיד, נס שאנו פשוט התרגלנו אליו?תארו לעצמכם שהיינו רואים קבר שהאדם כבר הפך בו לעפר, והנה לפתע נוצר מן הקבר הזה גוף אדם שצומח מהקרקע, עד שיוצא אדם חי ההולך ומדבר כמו כל אדם אחר - מה היינו אומרים על זה? האם זה לא היה נס של תחיית המתים? אם כן, למה אנחנו לא מבחינים בנס הזה גם בתבואה, בזרע הנזרע באדמה, זרע שנרקב לגמרי, ואחר כך מתחיל לפתע לצמוח מתוך הריקבון - האם זה לא ממש נס של תחיית המתים? בודאי שגם זה נס, אלא שלנס של תחיית המתים לא התרגלנו, ולנס של תבואה התרגלנו. אם היינו רגילים להיפך - היינו קוראים לתחיית המתים שבבית הקברות בשם "טבע", ולתחיית המתים של תבואה היינו קוראים "נס". אבל האמת היא שאין הבדל בין "נס" ובין "טבע, כי הכל הוא נס. כל העולם כולו - אין לו שום סיבה להתקיים מלבד רצונו של הבורא, כלומר מעשיו והנהגתו של הבורא. כי כל אשר רוצה הבורא נור מאליו. ומה שאנחנו קוראים לו "נס" הוא רק דבר שלא הורגלנו אליו, והחידוש בטבע גורם לנו להתעורר ולהבחין שהכל קורה על פי הבורא. ומה שאנחנו קוראים לו "טבע" הוא מה שבחר הבורא שיתנהג תמיד באופן אחד אליו נתרגל. ויש בכך נסיון לאדם, האם הוא יראה את רצון הבורא גם בטבע בו הוא מורגל, או שאולי הוא יחשוב כי הבורא יצר כוחות בטבע שהאדם יכול להפעיל בכוחות עצמו. ולפי זה ה"טבע" איננו המציאות בכלל, אלא הוא כמו אחיזת עיניים, כדי שתהיה לאדם אפשרות לטעות, או לחשוב ולבחור באמת"ומי שבאמת עמד בנסיון הזה של הבנת האלוקות שמאחורי ה"טבע", כך שכבר אין לו נסיון שכזה בכלל, אדם שכזה אינו צריך שיעזרו לו משמים דרך הטבע בסתר, ועל כן מתרחשים אצלו נסים. והוא מה שאמר רבי חנינא בן-דוסא בגמרא (תענית כה): "מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק" - כלומר, הוא לא ראה שום הבדל בלבו בין הנס והטבע, ובמילא הם היו שווים בעיניו להדלקה של הזמן והחומץ!ונתאר זאת במשל: תארו לעצמכם אדם שמסתכל לתוך בית דרך חור המנעול שבדלת, ודרך החור הזה הוא רואה קצה של עט כותבת על נייר, ויחשוב שהעט כותבת בעצמה. כך הוא הכופר במציאות הבורא שחושב שהטבע פועל מעצמו. אבל אם יפתח האדם את הדלת - הוא יראה את האיש הכותב. כך המאמין רואה שהבורא הוא העושה ומסובב את הכל, וכל הסיבות ומעשי-האדם הם בידיו של הבורא כמו עט ביד הכותב, אשר יעשה בה כרצונו. המילה "טבע" היא רק ביטוי שטחי מאוד של החוכמה האדירה הנמצאת בבריאה, שלא יתכן בשום דרך שתהליך "טבעי" ללא רוח-חיים וכוונה יברא עולם נפלא שכזה. אין טפשות גדולה ממחשבה זו. השם "טבע" הוא בסך הכל ביטוי המכסה בשטחיות נוראה את החכמה הנוראה הגלומה בתוך הבריאה, שלא ייתכן בשום אופן שבעולם שמהלך "טבעי" בלי רוח חיים ובלי מגמה תכליתית יברא עולם נפלא כזה. אין חוסר-דעת גדול ממחשבה שכזו! כל חוקר טבע מחפש תשובה לשאלות - איך, כמה, והיכן - אבל הוא לא יכול לענות על השאלה "למה ומדוע מתנהג הטבע כפי שהוא מתנהג?" האם אין מי שדואג שהכוכבים ינועו במסילות שלהם, מי שדואג שריכוז החמצן ושכבת האוזון ישארו בצורה קבועה. בדרך זו מתרחשים כל התהליכים, הגדולים והקטנים, הקבועים והחוזרים, אשר נקראים בשם "טבע" שפירושו הרגל.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il