האם יש חובה לחגוג חנוכת הבית?
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב שמי שירה. אני ומשפחתי כבר 7 שנים שגרים בבית (לא מושכר) אשר לא נעשתה בו חנוכת בית. אנו משפחה דתית ממוצא תימני. אבי טוען שלפי הלכות תימן חנוכת בית איננה כחובה וכיון שנעשו בבית שמחות עם לימוד תורה כגון: פדיון הבן וכדו` זה לא חובה. באחת מהרצאותיו של הרב זמיר נאמר כי צריך להיזהר מאוד שלא לגור בבית אשר לא נעשתה בו חנוכת בית. שאלתי היא האם זה חובה או רשות? והאם יכול להיות שבעקבות אי עשיית מצוה זו יש חשש לבני המשפחה? אשמח אם תענו לשאלתי, בתודה והערכה שירה
תשובה
שלום רב
בעניין סעודה לחנוכת הבית, ישנן שני טעמים עיקריים, טעם אחד שייך רק בחנוכת הבית בארץ ישראל שמכיוון ובחינוך הבית יש קיום מצוות ישוב ארץ ישראל לכן מן הראוי לעשות סעודה להשלמת המצווה, וכמו הסעודה שעושים לכבוד מצוות ברית מילה, וכדומה, וענין זה הביא רבינו המגן אברהם (סי` תקסח אות ה].
ועוד יש בזה טעם נוסף, בכדי לסלק כוחות שאינם רצויים מן הבית, על ידי קריאת הפסוקים ודברי התורה הנהוגים, וזה שייך גם בחוץ לארץ כמבואר בספרים, ואכן לא בכל קהילות ישראל נתפשט מנהג זה, אולם לאלו השואלים אם לקיים את המנהג מורים שמן הראוי לקיים מנהג זה שיסודתו בהררי קודש. אולם לכל הדעות אף אם יש מצוה בדבר, איננו בכלל מצוות של חובה, אלא כמצוות שהן רשות לאדם, וזכות יש לו בדבר.
בענין השאלה שכבר עברו שבע שנים מאז חינוך הבית ולא עשו בו שמחת חנוכה, מן הנראה שכבר אין טעם לעשות את זה עכשיו, וכמרומז במגן אברהם (שם), ולכן צריך לנהוג כמבואר בספרים לעניין דומה לזה, לא לחשוש ממציאות כל מיני גורמים לא רצויים בבית ח"ו, ולבטוח בהקב"ה שהוא שומר אותנו מכל משמר, אם נלך בדרכיו כמו שצריך.
אך, אם הדבר אכן מעיק, ואי אפשר להיפטר מזה הייתי מייעץ לקיים סעודת חנוכת הבית כעת באופן הבא: ואקדים לפני זה ביאור ענין חנוכת הבית על פי מה שביאר הגאון הקדוש רבי שמואל מסוכטשוב זצ"ל בספרו שם משמואל (פרשת בראשית) שהנה בפסוק (דברים כ) מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו, תירגם יונתן בן עוזיאל עניין החנוכה כך "ולא קבע בה מזוזתא", ומבאר כי בעצם כל בנין הוא צמצום וגבול, ושורש הצמצום הוא ממידת הדין, והנה אמרו חז"ל כל העוסק בבניין נעשה עני, וביאר המהר"ל בספר גבורות ה` (פרק ט"ו) כי הבניין הוא היפך הברכה כי בברכה אין גדר וגבול ולכך נאמר בברכה ופרצת וגו`, והבניין הוא היפך זה שבונה גבולים וגדרים והעוסק בדבר שהוא היפך הברכה נעשה עני, עכ"ד.
ולכן, מאחר שבנין הוא גדר וגבול שמוצאו ממידת הדין על כן מעורר מידת הדין, ובהתעורר מידת הדין מתעוררים לרגליו גם כוחות מזיקים שמשכנם בצד שמאל מבחוץ שעומדים וצופים מתי יצא מן הדין אשר בצפון לחרוב להרוג ולאבד שיהיו הם גומרים הדין, כי לכל תכלית הוא חוקר, ולפי הדברים האלה נבין מה שכתב הזוהר הקדוש (ח"ג רס"ג) שסמוך לפתח מזומן שד אחד שיש לו רשות להזיק, שזה מאותו הטעם שמחמת הבניין התעוררה מידת הדין, אבל הקב"ה זיכה אותנו במצות מזוזה, כי בהופיע שמו של הקב"ה על יד הדלת, אין עוד מקום שם להסיטרא אחרא וכל כוחות הרע בורחים משם, מפני גילוי אורו יתברך, ולכן מתרגם יונתן שחנוכת הבית היא קביעת המזוזה.
ובזה מובן טעם המנהג שעושים סעודה בחנוכת הבית, שעניין סעודה להנות אחרים היא מדתו של אברהם אבינו ע"ה מדת החסד, היפך מדת הדין והצמצום, ובזה מתקנים העניין דהעוסק בבניין נעשה עני, אבל עיקר חנוכת הבית היא קביעת המזוזה. ולפי זה כפי שכתבתי אם עניין אי קיום מנהג חנוכת הבית מעיק, אפשר ורצוי לבדוק מזוזות הבית [או המזוזה הראשית בפתח הבית] על ידי בודק מומחה, ואחר כך כשתקבעו את המזוזה חזרה תברכו את ברכת קביעת המזוזה, ובסמוך לכך תערכו סעודה לשם קיום מצוות מזוזה שלפי הנ"ל יש בכך גם ענין של חנוכת הבית, ובכך תוכלו לקיים מנהג זה גם אחרי שכבר עברו שבע שנים מאז שנכנסתם לדירה.
ושיהיה במזל טוב – מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il