שלום, רציתי לדעת איפה רשום על גן עדן וגיהנום

בס"ד

שלום וברכה,

מקום של שכר ושל עונש לעולם הבא הנו מושג עתיק יומין ביהדות, המופיע כמובן בתנ"ך:

ישנן עבירות חמורות בתורה עליהן נאמר על החוטא שלא עושה תשובה, כי נשמתו תיכרת מבני עמו לנצח: "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא פרק ז, כז), "ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל" (שמות יב, יט), "ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני ה'" (ויקרא כב, ג).

לעומת זאת הצדיקים מצטרפים לאבותיהם. עליהם נאמר בתנ"ך: "נאסף אל אבותיו", "נאסף אל עמיו" (דוגמאות: ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ח'; ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק ל"ג; ספר שופטים, פרק ב', פסוק י'; ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"א ועוד). ביטויים אלה מתייחסים לנשמה שזוכה להצטרף לנשמות בני ישראל בעולם הבא, שכן נאמרו גם על צדיקים שלא נקברו בקברי אבותם.

בתורה נאמר (דברים, פרק ל, טו): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע, אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה´ אלוהיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו".

על חנוך מסופר: "ויתהלך חנוך את הא-לוהים, ואיננו כי לקח אותו א-לוהים". בתיאור מותה של רחל מוזכרת במפורש יציאת הנפש: "ויהי בצאת נפשה כי מתה".

התורה אוסרת במפורש לתקשר עם המתים בעולם הבא: "לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם, לא ימצא בך... וחובר חבר ושואל אוב וידעוני, ודורש אל המתים" (דברים פרק יח, יא).

בעלת האוב העלתה את שמואל מקברו, והוא ניבא לשאול שהוא ובניו ייפלו ביד פלשתים: "ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי". אביגיל אומרת לדוד: "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה´ אלוקיך, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע".

בספר קוהלת נאמר במפורש (פרק יב): "וזכור את בוראך בימי בחורותיך... כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים... וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל הא-לוהים אשר נתנה. הבל הבלים אמר הקוהלת, הכול הבל...

סוף דבר הכול נשמע, את הא-לוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה הא-לוהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע".

הנביאים גם מספרים לנו על אחרית הימים ועל תחיית המתים: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" (דניאל, פרק יב, ב).

ראה עוד פסוקים המתארים את מציאות הנשמה בתנ"ך, ושכר ועונש בעולם הבא:

https://www.hidabroot.org/he/article/111165

המילים "גן עדן" ו"גיהנום" הם כינויים מאוחרים שניתנו למקום שכר ומקום העונש בעולם הבא.  הכינוי "גיהנום" מבוסס על מקום שבו היו הרשעים שורפים ילדים לעבודה זרה, ולכן נקרא מקום העונש בעולם בכינוי "גיהנום".

מקום השכר בעולם הבא נקרא "גן עדן" על שם גן-עדן שבו היה מצוי האדם הראשון קודם החטא. למרות שאלו כינויים - עצם הרעיון של שכר ועונש בעולם הבא - מופיע לכל אורך התנ"ך.

בברכה,

דניאל בלס