מהו העונש לאדם המדבר בזמן התפילה?

שלום רב,

ראה שלחן ערוך (סימן נד סעיף ג) שכתב, המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה, וכתב המשנה ברורה (סק"ה) שהכוונה היא למה שכתוב בפסוק "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו", ואמרו חז"ל, הירא מעבירות שבידו, וזו גם כן בכלל עבירה היא. ועיין שם מה שהביא מהאליה רבה בשם המטה משה.

ועיין עוד משנה ברורה (סימן נו סק"א) שכתב, שצריך ליזהר מאוד מאוד שלא להשיח באמצע קדיש או קדושה, וכמו שכתוב במסכת דרך ארץ שרבי חמא מצא את אליהו הנביא עם כמה אלפי גמלים טעונים אף וחמה לשלם לאלו. ועוד הביא שם מספר חסידים שכתב, מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות, אמר לו: למה פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר בשעה שהשליח ציבור היה אומר "ויכולו" וברכת "מגן אבות" וב"יתגדל". ועוד הביא שם מספר מטה משה (סימן תיא) בשם המדרש, שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום, וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו, ואמר לו: מפני מה ארע לך כך? אמר לו: מפני שלא הייתי זהיר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש.

וכן ע"ע שלחן ערוך (סימן קכד סעיף ז) שכתב, לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפילה, ואם שח, הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו. וכתב המשנה ברורה (ס"ק כז) בשם האליה רבה בשם הכל בו, אוי להאנשים שמשיחים בעת התפילה, כי ראינו כמה בית הכנסת נחרבו בשביל עוון זה.

בברכה,

הלל מאירס