מה הטעמים שיש למנהג התחפושות בפורים?

שלום רב,

יש כמה וכמה טעמים למנהג התחפושות בפורים, ומהם:

א. בשו"ת מהר"י מינץ (סימן יז) והובא ברמ"א אורח חיים (סימן תרצו סעיף ח) מבואר שטעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה.

ב. האליה רבה (שם ס"ק טו) כתב, שאפשר שהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות. וכן זכר למה שאמרו חז"ל במסכת מגילה (דף יב עמוד ב) שושתי המלכה מיאנה לבוא למשתה משום שפרחה בה צרעת, ולפי דעה אחרת שם סירבה לבוא משום שבא גבריאל ועשה לה זנב.

ג. בספר בני יששכר (מאמרי חודש אדר מאמר ט' אות א) הביא בשם המהר"ם חאגיז (ונמצא בספרו אלה המצות מצוה תקמג) שהוא זכר למה שאמרו במסכת מגילה (דף יב עמוד א) הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים, על כן משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא.

ד. בספר קול אריה (מנהגי הקול אריה אות קט) הובא בטעם שנהגו ללבוש פרצופים בפורים שהוא בכדי שלא יתבייש כל מי שצריך לפשוט יד (וכ"כ רבי ראובן מרגליות זצ"ל בספר נפש חיה סימן תרצו סעיף ח).

ה. עוד סמכו מנהג זה על מה שדרשו חז"ל במסכת חולין (דף קלט עמוד ב) אסתר מן התורה מנין, שנאמר (דברים לא יח) "ואנכי הסתר אסתיר" - מכאן רמז להסתרת פנים ביום אסתר (ספר התודעה חלק א' עמוד רפא).

ו. ויש שביארו מנהג זה שהוא זכר לפחד היהודים שנפל על הגויים בזמן מרדכי, ובגללו היו הגויים מתייהדים, וכמו שנאמר (אסתר ח יז) "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" (יעויין בשו"ת משנה הלכות חלק ז' סימן צב, ד"ה איברא).

וע"ע מה שכתבו בזה בספר בני יששכר (שם אות ב) ובספר מאור ושמש (פרשת משפטים ד"ה מלאתך) ובספר שפת אמת (עניני פורים ד"ה הענין) ובספר ערך שי אורח חיים (סימן עתר סעיף ב) ובספר אבני המקום (חלק אבן שהם אות מא-מב) ובספר קצות השלחן סוף חלק ג' (בהערות לעניני פורים אות ה) ובספר התודעה (עמודים רפ-רפא) ובשו"ת שיח יצחק (סימן שפ) ובשו"ת משנה הלכות חלק ג' (סימן ס) ובשו"ת ושב ורפא חלק ג' (סימן קו) ובספר סנסן ליאיר (סימן יב).

בברכה,

הלל מאירס