האם יש איזו עדות ארכיאולוגית לעצמות הענקים שמוזכרים בתנ"ך

בס"ד

שלום וברכה,

לא נמצאו, אך אין פלא בכך.

מאובנים נוצרים רק לעתים נדירות מאוד, לרוב בעקבות מבול פתאומי או אסון מימי. בכל העולם נמצאו רק כ-2000 מאובני דינוזאורים, כאשר היו מן הסתם מיליונים מהם. הענקים היו נדירים אף בתקופתם, וקשה לשער שישתמרו. גופה וגם עצמות נרקבים ומתפוררים באופן טבעי.

לגבי גודלו של עוג, בתורה נאמר:

"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ" (דברים ג, יא).

כלומר, התורה אינה מציינת את מידותיו הפיזיות של עוג, אך נראה שאומרת שהיה ענק, שריד אחרון מבני הענקים ששרדו מדור המבול, ומתעדת בפירוש את גודל מיטתו המפורסמת בארץ בני עמון:

תשע אמות אורכה - כלומר 3 וחצי מטר אורך.

ארבע אמות רוחבה - כלומר 2 מטר רוחב.

כמו כן הודגש בפסוק שמיטתו היתה עשויה מברזל, כי מיטה רגילה שעשויה עץ לא היתה מסוגלת להחזיק את כובדו (ראה רמב"ן, שם).

על פי מידות אלו, הרמב"ם פירש שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובהו של אדם ממוצע:

"כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט. וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן" (מורה נבוכים ב, מז, תרגום הרב קאפח).

הרמב"ם הצביע על תופעה גנטית של ענקים (הקרויה בשפה המדעית בשם "Gigantism Syndrome"), כלומר ייתכנו ענקים כמו גולית גם בדרך הטבע. 

בברכה,

דניאל בלס