האם לענות אמן לברכה של ילדים בגיל חמש?

שלום רב,

אפשר לענות אמן אחרי ברכה של ילד בגיל חמש אם לא מתכוונים לענות בתורת חיוב אלא לשם חינוך, ולפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל אין לענות אמן אחרי ברכה של ילד קטן אלא מגיל שש שיודע למי מברכים, ובתנאי שאותו קטן מנקה את גופו כהוגן.

מקורות: כתב שלחן ערוך אורח חיים (סימן רטו סעיף ד) שבשעה שהתינוקות מברכין לפטור את עצמן, כיון דבני חינוך הם עונים אחריהם אמן. ובמשנה ברורה (ס"ק טז) הביא בשם הפרי מגדים בחדושיו על ברכות, דמשמע דעל ברכה שמברך על אכילה וכהאי גונא קודם שהגיע לחינוך, אין לענות אמן עליו. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אורח חיים סימן יג) וחלק ח' (חלק אורח חיים סימן כה שאלה ד') וחלק ט' (חלק אורח חיים סימן קח אות קג) ובספרו הליכות עולם חלק ב' (עמודים קלב-קלג) שהעלה שאין לענות אמן על ברכת ילד קטן אלא מגיל שש ומעלה וכשיודע למי מברכין. ועיין עוד ביביע אומר חלק ב' וכן בהליכות עולם הנ"ל שהוסיף שכל זה בתנאי שיהיה גופו נקי כהוגן, דהיינו שמקנח עצמו יפה.

אמנם יש הסוברים שיש לענות אמן על ברכת קטן גם לפני שהגיע לגיל שיודע למי מברכין, כדי לחנך אותו שצריך לענות אמן אחרי שמיעת ברכה, כי אם לא יענו אמן אחרי ברכתו זה יגרע בחינוכו, שילמד שלא צריך לענות אמן שהרי הוא רואה שהוא מברך ולא עונים אחר ברכתו אמן. וכל מה שכתוב שאין לענות אמן על ברכת קטן לפני שיודע למי מברכין הוא דווקא כשמתכוון לענות בתורת חיוב, אולם כשכל כוונתו לחנך הקטן הדבר מותר. ראה בספר שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב על מסכת ברכות (עמוד תרל) ולהגר"י פישר זצ"ל בשו"ת אבן ישראל חלק ח' (סימן יד). וכן נהג הגר"י קניבסקי זצ"ל וכמו שהובא בספר ארחות רבנו חלק ג' (עמוד רכג). ועיין עוד בהליכות שלמה חלק א' (פרק כב סעיף כ) שדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שאין לענות אמן אחרי ברכת קטנים שטרם הגיעו לגיל חינוך, ומכל מקום יאמר אמן מגומגמת, שתשמע כעין אמן, כדי להרגיל את התינוק שצריך לענות אמן על ברכה. וע"ע באור לציון חלק ב' (פרק יד סעיף לג) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ו' (סימן נו) ובשו"ת נזר כהן חלק ב' (סימן ה).

בברכה,

הלל מאירס