נדרתי נדר ולא עמדתי בו

שלום רב

איסור נגיעה לשם תאווה, בין נער ונערה [שבדרך כלל הנערה טמאה טומאת נדה, ואסורה כאיסור ערווה], הוא איסור חמור מן התורה, וכמבואר ברמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הלכה א), שכל מגע בערווה מן העריות דרך תאוה הוא איסור לאו שחייבים על כך מלקות ארבעים. ומשכך תועלת הנדר להישמר מזה הוא כפי שאמר דוד בספר תהילים נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי חוקיך.

אולם מכיוון שכבר נשבענו כולנו בהר סיני לקיים את מצוות התורה ואיסוריה, לכן אין בתוספת הנדר שהוספת משום להגביר את חומר האיסור, והאיסור החמור בתוקפו בדיוק כפי שהיה לפני השבועה.

ולשאלתך, `מה את עושה`, כמובן שיש לשוב בתשובה, ולהתחרט מעומק הלב על מה שקרה, ואחרי שתתוודי בפה `חטאתי` וכו`, תקבלי על עצמך לשמור איסור נגיעה, וכל פעם שיש לך נסיון על כך תגידי את לשון הפסוק האוסרת את הדבר: "לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה", וזוהי סגולה נפלאה לינצל מזה, וצריך לשתף גם את החבר במה שעובר עלייך כשעוברים איסור נגיעה, ובוודאי הוא יתחשב בך ויינצל אף הוא.

בהצלחה - מנשה ישראל