מה’

בס"ד

שלום וברכה,

מהנביאים לא מביאים מצוות, אלא רק ראיות וחיזוקים להלכות קיימות שעברו במסורת מדור לדור מימי משה רבנו. מה שכן, נביאים יכולים לחדש גזירות ותקנות, שהן מצוות דרבנן.

תורה שבעל פה מורכבת משניים:

1. מצוות דאורייתא - "הלכה למשה מסיני" - שהם דינים ברורים וידועים על כל תרי"ג מצוות שמסר משה רבנו בעל פה לדור המדבר, לדוגמה כל אבות המלאכה שנאסרו בשבת, אופן השחיטה, צורת התפילין וצבען וכדו'. ראה במאמרי "המקור לתורה שבעל פה":

https://www.hidabroot.org/article/130320

2. מצוות דרבנן - "ועשיתם משמרת למשמרתי" - שהם דינים שפסקו הסנהדרין והנביאים שבכל דור לפי הרשות שנתנה להם התורה לפסוק גדרים לחיזוק התורה ושמירתה. בתנ"ך עצמו אנו מוצאים עדות לתקנות שתיקנו הזקנים, לדוגמה בספר עזרא תמצא תקנות שתיקן עזרא הסופר בימי שיבת ציון, ובימי מרדכי תוקנה קריאת המגילה - אלו תקנות שתיקנו החכמים, ולכן הם נקראו בשם "מצוות דרבנן". ראה על כך מאמר "סמכות החכמים מן התורה":

https://www.hidabroot.org/article/2587

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

* * *

לגבי שאלתך השנייה,

הבחירה היא בידינו, אך הביצוע של הבחירה הוא בידיים של הקב"ה. 

וזאת ההשקפה הנכונה, כפי מה שאמרו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות דף לג, ב). 

פירוש הדבר שאנו אחראים על מעשינו, אלא שהתוצאות של מעשינו נקבעים בידי ה'. ומשמים נקבע אם נצליח או ניכשל. רק "יראת שמים" נמצאת לגמרי בידינו, והיא הבחירה האם להיות צדיק או רשע.

כמו כן אמרו חז"ל, שמשמים מגלגלים חובה על ידי חייב, וזכות על ידי זכאי. כך לדוגמה, אדם שרוצה להזיק את חבירו - ה' יכול למנוע ממנו את ההיזק הזה, או לכוון את ההיזק כדי שיפגע באדם שני שהיה ראוי לנזק זה בדיוק. צדיקים שעמדו לפני קיסר רומאי שבא להורגם, אמרו לו: "אנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו - הרבה הורגים יש לו למקום (לקב"ה), והרבה דובים ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא לא מסרנו הקב"ה בידך אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך" (תענית יח, ב) - כלומר, אם ה' בוחר שאדם כלשהו ימות, אז אדם זה ימות בכל מקרה, בין אם על ידי חבירו שבחר לרוצחו, או בין אם על ידי תאונה או מחלה וכו', ולאחר מכן ה' נפרע ממי שפשע.

כל אדם מקבל בדיוק את המגיע לו עד קוצה של שערה דקה: "אין אדם נוגע במוכן לחבירו... אפילו כמלוא נימא" (יומא לח, ב) 

לסיכום, ה' מכוון את הבחירות שלנו, וה' הוא המאפשר לנו לבחור בין טוב לרע. אך אנו אחראים על המעשים שלנו כי בכוחנו לבחור אם להיות שליחים טובים או שליחים רעים. אך בסופו של דבר כולנו שליחים בעולם הזה. אנו רק בוחרים אם להיות שליחים טובים שיקבלו שכר בעולם, הבא או שליחים רעים שייענשו בעולם הבא.

בברכה,

דניאל בלס