אמונה
איך אני מוכיח שהקב"ה הוא לא מוגבל לזמן ומקום
- כ"א אדר ב' התשע"ט
שאלה
שלום רב כבוד הרב
תודה מראש על הכל אין כמוכם
1.אך אני מוכיח לוגית,שכלית,מחקרית את המשפטים,"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" או "לית אתר פנוי מינא" או "מלא כל הארץ כבודו" והכי חשוב "המחדש בטובו כל יום תמיד מעשה בראשית"?
2.
א.מכיוון שברגע שנוכיח שהקדוש ברוך הוא הוא לא מוגבל לזמן ומקום יהיה קל להבין את המשפטים שאמרתי למעלה אז איך אני מוכיח שהקדוש ברוך הוא לא מוגבל לזמן ומקום?
ב.והאם יש עוד הגבלות שיש שאסור שיהיו בבורא כדי שיתקיימו בוא כל המשפטים האלו?
3.כל מה שיש במציאות זה חומר ואנרגיה אני יודע שחומר הוא מוגבל לזמן ומקום אבל האם גם האנרגיה מוגבלת לזמן ומקום?
4.איך מוכיחים שהשם הוא טוב מושלם("תכלית הטוב") ואין רע ועצב וחיסרון בבורא?
4.אומר הרמח"ל:"שתכלית הטוב להטיב" והשאלה שלי היא, מי קבע? זה שהוא טוב מושלם זה אומר שהוא צריך לברוא עולם?
תשובה
שלום וברכה,
תודה על תגובתך. בעז"ה נעשה ונצליח.
2-1. אנו יודעים שיש אלוקים בגלל שליקום היתה התחלה, ולכל התחלה חייב להיות מתחיל. המדע הוכיח שהיקום הופיע בנקודת זמן מסויימת ולא היה קיים תמיד, מה שמוכיח את קיומו של בורא הנמצא מחוץ לחומר וזמן, אשר ברא את היקום יש מאין.
כמו כן, כל דבר שאפשר לשאול עליו "למה הוא כך ולא אחרת?" מעיד על היותו מוגבל בידי כח אחר שקבע את גבולותיו. ללא המגביל, לא היה הדבר נשאר מוגבל. כל הגבלה היא בעצם אפשרות שיצאה אל הפועל בידי מגביל מתוך אפשרויות רבות (נתאר לעצמנו בדרך משל כוס זכוכית מלאה במים. הכוס נותנת צורה למים, ובלעדי הכוס המגבילה את המים, היו המים נשפכים לכל עבר ומאבדים את צורתם). לכן נשאלות השאלות, מדוע היקום שלנו מוגבל לכמות מסויימת של חומר ואנרגיה, להתנהגות מסויימת מאוד של החומר, שהרי אפילו המרחב והזמן מוגבלים. שאלות אלו מחייבות את המסקנה שיש מגביל שקדם להם, וקבע את צורתם ואת גבולותיהם. אך אם היקום כולו מוגבל, אז נשאלת השאלה, מהי המציאות האמיתית שניצבת מאחורי כל מציאות אחרת?
ובכן, המציאות היחידה שלא צריכה סיבה ומגביל, יכולה להיות אך ורק מציאות שאין בה אף גבולות כלל: מי שאינו חומר ואינו תלוי במרחב, כלומר אינסופי; ואין בו חילוק והפרדה המגבילים אותו, ולכן הוא אחד מוחלט; ואינו תלוי בזמן ושינוי, כלומר הוא נצחי ללא התחלה וללא סוף, ולכן נמצא בכל מקום ובכל זמן; ואינו מוגבל ברמת האינטליגנציה והידיעה שלו, כלומר יודע הכל ונמצא בכל, ובמילה אחת: אלוקים. מכיוון שאלוקים אינו מוגבל לאף תכונה והגבלה, אז לא ניתן לשאול עליו "מדוע הוא כך ולא אחרת".
אלוקים הוא איפוא המציאות היחידה שחייבת להיות קיימת בכל מצב ומאחורי כל מציאות אפשרית אחרת. ומכאן ההוכחה הפילוסופית הגדולה ביותר, שאלוקים הוא האינסוף, הוא שורש המציאות וסיבת כל הסיבות, והינו המציאות האמיתית שמקיימת אותנו.
וכמו שסיכם הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק א): "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד מלבדו", כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו"
כך שאלוקים לא מוגבל לדבר.
ראה בהרחבה:
https://www.hidabroot.org/article/231868
3. בבריאת היקום נבראה כמות מדוייקת של חומר-אנרגיה, וחוק שימור האנרגיה קובע שמאז ועד היום שום דבר חדש לא נוצר או נחסר מן היקום.
חומר ואנרגיה הם למעשה אותו הדבר, רק חילופי מצבים, חומר יכול להפוך לאנרגיה, ואנרגיה לחומר. כמובן שהם מוגבלים לזמן ומקום - לדוגמה אנרגיית החשמל שמיוצרת על ידי גנרטורים.
4. כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות את התשובה הבאה:
https://www.hidabroot.org/he/article/109596
כשם שרוע נובע מחיסרון, כך טוב נובע משלמות.
הקב"ה הוא מושלם, אינסופי, ועל כן הקב"ה הוא טוב מושלם. רצון הטוב היא להטיב, להשפיע. זה טבעו של מי שיש לו הכל - להשפיע לאחרים מטובו האדיר והגדול.
חכמים רבים המשילו זאת לשמש המאירה, אשר אורה מגיע עד לארץ, אלא שהנבראים זוכים להנות מאותה בהתאם לדרגתם (החפרפרת לא תהנה מאור השמש כמו האדם). כך להבדיל, הטוב האלוקי ברא את הנבראים ומטיב להם בדרגות שונות לפי יכולתן, כאשר האדם נמצא בראש הפירמידה - כי הוא קיבל בחירה חופשית, על כן ניתן להטיב לו יותר מכל בריאה אחרת.
אין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם.
יש לזכור שהקב"ה יתברך לא משיג דבר מאיש. הוא הרי יוצר כל המציאות כולה, ולא ניתן להעניק לו דבר משל עצמנו, כי כל מה ששלנו - ניתן ממנו.
כך אמרו חז"ל: תן לו משלו שאתה ושלך שלו. ה' דורש מאדם להתקין מזוזה, רק לאחר שנתן לו בית. ה' דורש מאדם לערוך ברית מילה לבנו, רק לאחר שנתן לו בן. ה' דורש מאדם להניח תפילין, רק לאחר שנתן לו יד. ה' דורש מאדם לשמור על טהרת העיניים, רק לאחר שנתן לו עיניים. וכן בכל דבר ודבר שה' דורש מאיתנו מצווה כלשהי, הוא רק לאחר שה' נתן לנו מתנה ששווה אלף אלפי מונים יותר ממעשינו.
לכן, אצל הקב"ה לא קיים מושג של רוע או אכזריות ח"ו, כי הרי כל מה שהקב"ה עושה - הוא עושה אך ורק למעננו ולטובתנו, גם כשמונע מאיתנו טובות (החטאים פוגמים בנשמתנו, ומונעים את ההנאה הגדולה מכל - שהיא קרבת ה' בגן עדן. בדומה לרופא מנתח, כך ה' מעביר לעתים את הנשמה ייסורים ונסיונות שונים שנועדו לתיקונה הרוחני, כדי שתזכה לאושר ושכר נצחיים בעולם הבא).
חפש בגוגל את החוברת "שיחה גורלית", חשוב מאוד שתקרא אותה מתחילה ועד סוף. תמצא בה התייחסות לשאלותיך - בפרט למה אלוקים ברא אותנו.
אני כאן בכל שאלה שתהיה לך.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il