מה טעם הקורבנות?

שלום וברכה,

ראה בהרחבה במאמרי - מה המטרה של מצוות הקורבנות?

https://www.hidabroot.org/he/question/109247

הקורבנות בתורה נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. כמובן שהקב"ה לא זקוק לקרבנות, אלא אנחנו, שהיינו מתקדשים על ידי מסירות נפש שפעולה זו מבטאת.

בני אדם אכלו בשר מימי קדם, ולא היתה אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא נהגה לאכול בשר. לאחר שה' התיר לאכול את בעלי החיים, לא ניתן לכנות זאת בשם אכזריות.

אך באמת שאיני מצליח להבין נקודה אחת: האם כל ההבדל נמצא בעובדה שכעת רואים בעין את התרנגולות שעד כה נשחטו מאחורי דלתיים סגורות? הרי התרנגולת היא אותה תרנגולת, הסכין אותה סכין, הדם אותו דם, והבשר אותו בשר. הכפרות כמו הקרבנות מראות את המציאות האמתית בלי מסכות. אנו שוחטים ואוכלים בשר בין כה וכה, אז מדוע אנשים מתרגשים כל כך מהמחשבה לעשות זאת לשם שמים על גבי המזבח? רוב הקרבנות היו הרי נאכלים לאחר הקרבתם, אך בזכות הקרבן היו נעשים לשם שמים. האין זה דבר יפה לקדש את האכילה שלנו ולהודות עליהם לה'?

היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.

היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.

וזו ההלכה:

ההלכה קובעת: "אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).

בימינו אין אנשים שמגדלים בקר, ובהתאם לכך, איננו מצויים כיום במצוות הקרבנות. באלפי השנים האחרונות - התפילות מחליפות את הקרבנות. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה.

בברכה,

דניאל בלס